אני זוכר כי בשיעורי משפט חוקתי ומשפט מנהלי באוניברסיטה, למדתי שהבחירות לפרלמנט במדינה דמוקרטית-ליברלית-מודרנית, מבטאות את רצון הבוחר ומקדשות אותו. אין דרישה שנבחרי הציבור יהיו משכילים, או עשירים, או יעמדו

בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון את העתירה שהוגשה על ידי משפחתו של יונס אבו בכר, שעתרה על מנת למנוע את הריסת בית המגורים של המשפחה. הבית היה מועמד להריסה

באחד מימי הקורונה האחרונים, נכנסתי לערך של המושג ״התנחלות״ בויקיפדיה כדי לקרוא מעט ולהחכים. בעודי קורא בערך, נתקלתי בפסקה הבאה: במקומות רבים בעולם ממשל חדש מעודד התיישבות של תושבי מדינתו

שלמה פילבר, שנודע בציבור כעד המדינה כנגד נתניהו בתיק 4000, הקים בשנים האחרונות ביחד עם שותפו צוריאל שרון, חברת סקרים וייעוץ אסטרטגי הזוכה לחשיפה רבה בתקשורת. עד כמה ראוי להסתמך

הבכי הבלתי פוסק של נתניהו כנגד התקשורת כבר יותר משלושה עשורים, הוא אחד מן המהלכים שהביאו אותו עד הלום. מה לעשות, המציאות היא שבפועל, נתניהו שולט בתקשורת כל כך חזק,