בני גנץ עזב/ה את הקבוצה

כבר כתבתי שכחול לבן היא מפלגה חסרת אידיאולוגיה, אבל זה כבר מגוחך: בני גנץ לא מאמין בשום עיקרון: הוא לא מאמין בזה שלא צריך לשבת בממשלה בתמיכת המשותפת, כי הוא ניסה לעשות זאת. הוא לא מאמין שלא צריך לשבת עם נתניהו תחת כתבי אישום, כי הוא עשה זאת בפועל. מלבד להגיד דברים שהם כמעט לגמרי בקונצנזוס, גנץ לא אמר שום דבר אף פעם.

עשה מה שטוב לעם ישראל?

ישנם לא מעט קולות בשבוע החולף, המדברים דווקא בשבחו של גנץ, על כך שעשה החלטה אמיצה בכך שבחר להיכנס לממשלת נתניהו. כאילו גנץ ״שם את האגו בצד״ כמו שאומרים באיזו תוכנית ראליטי נדושה. חשיבה שכזאת מניחה שגנץ הוא לא שליח ציבור, וזכותו לעשות מה שהוא רוצה מרגע שנבחר לכנסת. אולם גנץ עשה בדיוק הפוך ממה ששלחו לעשות למעלה ממיליון מצביעים: להחליף את נתניהו.

נכון, אין בין גנץ לבין נתניהו יריבות אידיאולוגית גדולה: סה״כ לשניהם אין באמת משנה סדורה שמחייבת אותם. אולם גנץ קרא לבחור בו כדי להחליף את נתניהו בגלל השחיתות שהוא מייצג. בגלל הרס המוסדות המאזנים בתוך החברה, ומשום הדה-לגיטימציה לשלטון החוק. בתרגיל המסריח שעשה ללפיד וחבריו לסיעה, גנץ הוציא את כל האוויר לאלו שמאמינים שנתניהו אינו ראוי מטעמים מוסריים. יותר מכך, הוא במידה רבה ריפה את ידיהם של אלו שהאמינו שמייצגי הציבור אכן מייצגים משהו.

מה שגנץ עשה, הוא לא לשים את האגו בצד, אלא לפעול ממניעים אגואיסטים לגמרי: את גנץ לא מעניין אם הוא תחת ביבי או בתמיכת המשותפת, אם הוא מאשר שחיתות או פוגע במעמד בית המשפט. כל מה שעניין אותו הוא להיות פונקציונר פוליטי חשוב. אפילו את ראשות הממשלה לא בטוח שהוא רוצה באמת. הוא נראה יותר כמי ״שנקלע לסיטואציה״.