השוק הסיטונאי. צילום: שלום עכשיו
השוק הסיטונאי. צילום: שלום עכשיו

שר הבטחון נפתלי בנט לא בזבז את החודש שלו בתפקיד המכובד, והכריז על ״אישור לתכנן שכונה יהודית במתחם השוק הסיטונאי בחברון״. אז קודם כל, בנט רק ״אישר לתכנן״, דחפורים טרם עלו על הקרקע במתחם השוק, אבל בנט כבר קיבל את הנקודות שלו אצל ציבור המתנחלים, אחרי שהתרחק מהם מעט בכל הנסיונות שלו למתג את עצמו פוליטית מחדש.

אבל היישוב היהודי בחברון כבר מפנטז על בנייה של שכונה חדשה, ועל היום שבו חברון תהיה עיר ״רגילה״ בישראל, עם מספר רב של תושבים, ובעזרת השם מבחינתם עדיף גם ללא ערבים. אז האם אכן תוקם שכונה יהודית בלב חברון, והאם זה הגיוני וצודק? 

אמ;לק: זה לא כמו לבנות בתוך הקו הירוק

מבחינת המשפט הבינלאומי (סעיפים 43 ו-55 לאמנת האג), כאשר שטח נכבש, אסור לשנות את המצב המשפטי (כלומר – ״לספח״), ויש להשאיר את המצב החוקי הקיים כפי שהוא. כלומר, כביכול, החוק ששרר במקום ב-1967, החוק הירדני, הוא כביכול החוק שחל היום (והירדנים כבשו את השטח שהיה לפני כן בשליטת הבריטים, אז בעצם חל חוק בריטי אולי?). מדינת ישראל לא התכחשה ישירות לתחולת אמנת האג בשטחים הכבושים, אולם כן התכחשה לתחולת אמנת ז׳נבה (שמסדירה את היחס לנתינים הגרים בשטחים כבושים), בטענה שהשטחים לא נכבשו ממדינה כלשהי (השטחים היו תחת סיפוח ירדני לפני 1967, ולפני כן בשליטת המנדט הבריטי), ולכן לא מדובר בשטחים כבושים, אלא שטחים במחלוקת. 

בקליפת אגוז, המצב החוקי של השטחים מסובך לאללה: מצד אחד, לא ברור איזה חל שם (ירדני? בריטי? ישראלי? צבאי? בינ״ל?). מצד שני, לא ברור אם מדובר בכיבוש: מצד אחד, השטחים לא נכבשו ממדינה כלשהו, אז אולי אין כאן כיבוש. מצד שני, הם נלקחו באקט של תפיסה בכוח על ידי צבא. אז, איך בכלל אפשר לבנות שם שכונה מתוכננת באופן חוקי? מבחינת המשפט הבינלאומי, אי אפשר. מבחינת המשפט הישראלי, זה פשוט עניין של פוליטיקה (אם כי, גם המשפט הבינלאומי הוא במידה רבה עניין של פוליטיקה).

השוק הסיטונאי אז והיום
השוק הסיטונאי אז והיום. צילום: שלום עכשיו.

עונש על שלהבת פס

כאמור, חברון חולקה בהסכם חברון בין נתניהו וערפאת ב-1997, לשני חלקים: חלק אחד מכונה H1, והסטטוס שם הוא משהו כמו שטחי A הרגילים לאחר אוסלו, כלומר שטח כביכול בשליטת הרשות, ובשטח הזה מתגוררים כמאתיים אלף תושבים (ובאופן רשמי לפחות, הכניסה ליהודים אליו אסורה). השוק הסיטונאי בחברון, נמצא בלב איזור H1.

המבנים ששימשו את השוק הסיטונאי נבנו בתקופת השלטון הירדני, על אדמה בבעלות יהודים, שעזבו אותה במאורעות תרפ״ט (1929). עקב מאורעות תרפ״ט הרצחניים, עזבו בעצם כל היהודים שגרו בחברון, ולא חזרו אליה עד תחילתה של תקופת ההתנחלות, כמעט ארבעים שנה לאחר מכן. יהודים התנחלו בחברון מאז 1967, תחת העיקרון ששטח שנכבש לא יוחזר, וכך סיפחו בסבלנות עיקשת כל פעם כמה מטרים נוספים בעיר.

ב-1948 החל השלטון הירדני לנהל את כל אדמות היהודים שבשליטתו באמצעות גוף מיוחד שכונה ״האפוטרופוס לנכסי האויב״. אדמות היהודים לא נמכרו (כפי שנעשה בישראל במסגרת חוק נכסי נפקדים), אלא שימשו לצרכי ציבור (כלומר, כביכול הבעלות היהודית במקום נשמרה). כך, הקרקע שבשוק הסיטונאי הושכרה לעיריית חברון בדיירות מוגנת לצורך הקמת שוק סיטונאי אליו הביאו את הפירות והירקות מחוץ לעיר והפיצו אותו בדוכנים ברחבי העיר העתיקה. השוק פעל ברציפות מאז ועד 1994. 

ב-1994, לאחר טבח ברוך גולדשטיין, חששה מדינת ישראל מתגובת נקם של הרחוב הפלסטיני, והטילה עוצר על העיר לכמה חודשים. מאז, החלה ההתדרדרות של העיר חברון. ב-1994, הוחל באזור הישראלי משטר של סגרגציה פיזית ומשפטית בין המתנחלים הישראלים, שעליהם מגן הצבא, לבין הרוב הפלסטיני, המשלם את מחיר ההגנה על המתנחלים. 

ב-2001, לאחר רצח התינוקת שלהבת פס בחברון על ידי צלף פלסטיני, פלשו מספר משפחות יהודיות למתחם השוק והתנחלו שם למספר שנים, אולם הן פונו בסופו של דבר (אם כי, כיום המתנחלים משחקים שם כדורגל, ומשתמשים בחנויות לאחסן את הציוד שלהם. אתם יודעים, שיט של מנתחלים, ציוד לעקירת עצי זית, מזרקת שוקולד, כאלה דברים). כעת מבקשים ביישוב היהודי בחברון להקים שכונה יהודית חדשה במתחם. 

השוהדה
רחוב השוהדה, סמוך לשוק הסיטונאי.

למה בנט לא באמת יקדם בנייה בשטח?

כאמור, לפני מאורעות תרפ״ט, השוק היה בבעלות יהודית. למה אי אפשר לבנות אם כך כיום על השטח? היות וכפי שצוין לעיל, המצב החוקי השורר בשטחים הוא מורכב במיוחד. במתחם השוק יש דיירות מוגנת לסוחרים הערבים שניתנה להם בזמן השלטון הירדני. היות ומדובר בשטח כבוש, מדינת ישראל לא מחילה את החוק הישראלי, ולא מפעילה את חוק נכסי נפקדים כדי להפקיע את השטח, אלא משמרת את המצב החוקי הקיים.

כמו כן, הטענה שלפיה השטח הוחזק בבעלות יהודית לפני תרפ״ט, ולכן מדינת ישראל זכאית ליישב את השטח כיום, קצת לא מתיישבת עם ההתנגדות של מדינת לישראל לזכות השיבה של הערבים שעזבו את בתיהם במלחמת העצמאות (שהרי, אולי גם הם זכאים לשוב לביתם ממנו גורשו/ הועזבו?). יש לציין, כי היורשים של היהודים המקוריים, שבאמת היו הבעלים של השטח, ברובם מתנגדים לצעד הזה, ובכל מקרה אף אחד בכלל לא שאל אותם. 

משום כך, ישראל לא משנה את המצב החוקי הקיים בשטח. מה כן היא עושה? לבקשת משרד הבטחון, חוברה חוות דעת משפטית לגבי בנייה בשוק הסיטונאי. חוות הדעת אישרה בנייה בשוק, אולם נותרה חסויה משום מה (ההימור שלי: מי שיקרא את חוות הדעת, יבין שהפרשנות המשפטית שם כל כך לא אובייקטיבית, שבמשרד הבטחון מתביישים להציג אותה כחוות דעת משפטית). בתגובה לעתירה של התנועה לחופש המידע, סיפק משרד הבטחון ״פרפרזה״ של חוות הדעת, כלומר גירסה מקוצרת ומשוכתבת של חוות הדעת, כדי להסביר את האדנים המשפטיים המאפשרים בנייה במתחם השוק.   

לפי הגרסה שעולה מן הפרפרזה הזאת, עולה שהטריק שיאפשר בנייה במתחם הוא בנייה מעל מתחם השוק הקיים. כלומר, לא ולא יפגעו בזכות לדיירות מוגנת במבנים, אלא יבנו רק מעל המבנים. היות ובנייה מעל המבנים אינה אפשרית, שהרי מדובר בבניינים ישנים ומיושנים (נבנו לפני יותר ממאה שנים), אז התוכנית היא  להרוס את המבנים, לבנות אותם מחדש, להותיר את החנויות נטושות, ולאכלס את הקומות מעליהן.

היות והתזה המשפטית הזאת מופרכת, והיות והשוק הסיטונאי הוא סמל לנישול הפלסטינים על ידי ישראל ממרכז חברון, בנייה במתחם השוק הסיטונאי במתכונת הזאת היא פשוט לחרבן מהמקפצה. בדיוק בשל כך, הבנייה לא תיעשה כל כך מהר, אלא תיקח שנים, אם בכלל. עם זאת, זה לא אומר שאין סיבה לדאוג.

נפתלי בנט נטע כעת את הזרע הרעיוני במוחם של כל השחקנים באיזור. מתישהו, יהיה איזה אירוע בטחוני, איזה פיגוע, איזו הסלמה. אותו פיגוע או הסלמה ישמשו את המתנחלים כעילה להצדקת התחלת הבנייה בשוק. הבנייה הזאת תוליד מן הסתם תגובה של הרחוב הפלסטיני, לא ברור באיזו עוצמה. אולי אפילו תיווצר עקב כך עילה לבנייה נוספת בעיר. וכך הלאה, עד למדינה דו-לאומית מושלמת. 

פוסטים נוספים
  • כיצד הנשיא טראמפ השפיע על האמריקאי הממוצע?כיצד הנשיא טראמפ השפיע על האמריקאי הממוצע?
    בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ב-2016 הייתה ציון דרך בהיסטוריה העולמית. לראשונה נבחר לראשות המעצמה הגדולה בעולם כוכב ריאליטי, שאינו פוליטיקאי מנוסה בשום צורה, ובעיקר …
  • כחול-לבן היא אינה מפלגת שמאלכחול-לבן היא אינה מפלגת שמאל
    מתוך דף הליכוד בפייסבוק מפלגת הליכוד יצאה לאחרונה בקמפיין בטעם עדין וממלכתי כמו שרק שם יודעים: ״בלי המשותפת לגנץ אין ממשלה״. יפה מצד הליכוד להתרכז …

מהו אם כן, ״תשובת השמאל״? אני סבור כי כיום לא ברור לרבים בישראל מה מייצג באמת השמאל מבחינת רבות, מה שתורם לניכור כלפי השמאל שלא בצדק, ומלבה מתחים פנים-חברתיים. המתיחות בארץ לא פשוטה, ולא נראה שזה משתפר בקרוב.

אמרו לי שהמילה ״שמאל״ מעוררת אנטגוניזם, ועדיף שלא לעצבן אנשים כדי שייכנסו יותר לאתר. על כך אני אומר, שמי שמתעצבן מעצם המילה שמאל, צריך לחשוב עם עצמו מדוע הוא כל כך שונא את השמאל. אני מזמין אותו לקרוא כאן ולקבל רושם אחר.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. מרתקת ההשוואה בין טבח תרפ"ט לבין מלחמת העצמאות. זה ממש סימטרי, כאן ערבים רצחו יהודים בלי סיבה, וכאן ערבים רק רצו לרצוח יהודים ומשלא הצליחו נמלטו על נפשם מתוך חשש שיעשו להם מה שהם רצו לעשות לנו.

    1. לא אני השוויתי, זה רק בראש שלך (עם זאת, הטיעון כמובן גזעני ומוטה). זאת המדינה שמהססת להשתמש בטענה של תרפט כדי לא לדפוק את עצמה עם חוק נכסי נפקדים.

השאר תגובה