מורשת רגב

אפשר לערוך סקירה מקיפה של כהונתה של רגב כשרת התרבות, כפי שעשו בכלכליסט למשל. לא עושים בדיקה מקיפה כזאת לכל שר, אולם בחרו לעשות זאת למירי רגב. לא בגלל שהיא אישה חלילה, אלא שכאשר מישהו מדבר כל כך הרבה, הוא מעורר חשק לבדוק האם הדיבורים הללו מגובים איכשהו במעשים. אני לא אוכל להתעלות על הסיכום של כלכליסט קודם כל. שנית, אני מנסה לתהות על משהו מעט פחות מדיד: המהות והרוח של השרה האחראית על תחומי הרוח.

רגב אמנם עשתה קצת בארבע שנים האלה: הגדילה את תקציב התרבות בתקופת משרדה, וייסדה קרן מיוחדת לפסטיבלים בפריפריה. אולם חשוב להבין שכאשר מגדילים את תקציב התרבות, הדבר בא על חשבון משהו אחר. הכסף הזה לא נוצר יש מאין, לכן קשה לבחון הישגים בצורה הזאת. מבחינה מהותית, מה רגב עשתה?

אם נסתכל אם השתנה משהו אמיתי בתרבות בישראל בתקופתה, נשים לב שאם משהו השתנה, הוא אולי העובדה שבעקבות רגב אנחנו מדברים בעיקר על יצירות תרבות שעומדות בקריטריונים אמורפיים של פטריוטיות: ״חוק הנאמנות בתרבות״ המטופש שקידמה רגב בכהונתה (ונכשלה בהעברתו אגב), נועד למנוע מימון של משרד התרבות, לתכנים אשר (לשיטת השרה) פוגעים בכבודו של דגל המדינה או סמל המדינה, או חותרים תחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפרשנות תהא כאמור מונחת לפרשנות משרד התרבות, ותהא תלויה בהשקפתו הפוליטית של שר התרבות בנוגע להגדרתם של המושגים של ״פגיעה״ או ״חתירה״. מדובר בגירסה מכובסת של מקארתיזם בזוי, שלמרבה המזל לא עבר. עם זאת, השיח על נאמנות נותר, ואין ספק שנוצר אפקט מצנן לגבי השקת פרוייקטים שיש ספק לגבי ״נאמנותם״.

בכל אופן, שום ערך אמיתי לא התווסף לתרבות בשנים האלה. מירי רגב עצמה לא רצתה את תיק התרבות, ותרבות בכלל לא מעניינת אותה. מה אפשר לצפות ממישהי, שאפילו לא ראתה ספרות זולה? מה אפשר לצפות משרת תרבות, שתפיסתה כלפי תרבות היא שהיא נועדה לספק לעם ״לחם ושעשועים״? הרי הביטוי לחם ושעשועים, מיוחס בכלל לקיסר של רומא אוגוסטוס (במקור, מתוך מחזה עליו), שאמר שהשלטון צריך לספק לעם לחם ושעשועים, על מנת שלא יפתח עניין במה שנעשה באמת בשלטון. וזה אכן, מהותה כשרת תרבות: השחתת זמן במלחמות על דברים מטופשים, לדאוג שהתרבות תהיה הכי המונית שאפשר, לעשות ״דווקא״ לשמאלנים, ולהמשיך לאפשר את שלטון הקיסר של מדינת ישראל. 

בתור שרת ספורט, בכלל אין מה לדבר. רגב לא טיפלה בבעיית השחקן הישראלי בכדורסל למשל, לא טיפלה במרכזי הספורט המושחתים, בזה שלא צומחים בישראל מספיק ספורטאים, ושהכדורגל הישראלי פח אשפה. היא לא עשתה כלום כי זה לא מעניין את הבייס שלה. מעניין אותו (ולכן אותה) שיבוא מסי לישראל: אקט שטחי של כמה שעות, עדיף על שנים של עשייה עמוקה שלא מצלטמת כל כך יפה וברור.

אמנם רגב ניסתה להביא לקיום המשחק בירושלים, והביאה לביטולו תחילה, אולם בסופו של דבר מסי נחת כאן לאיזה יומיים והיא עשתה את שלה. העיקר שיצאו מזה כמה תמונות לבייס.