ומה לגבי תפיסה כלכלית?

כאן השבר האמיתי של השמאל בישראל. מפלגות מרץ והעבודה, אלו שנושאות את הבשורה הליברלית מבחינת התערבות המדינה בחיי הפרט ומבחינת ההסדרים המדיניים, מחזיקות בתפיסה סוציאליסטית בכל הנוגע להתערבות הממשלה בכלכלה. אילן גילאון, חבר כנסת ממרץ, אמר בעבר: “אני מאמין שאין שמאל שהוא לא סוציאליסטי, לא יכול להיות סוציאליזם שהוא לא שוחר שלום, אין שוחר שלום שלא מצביע על פיתרון קונקרטי, אין פיתרון קונקרטי זולת חלוקת הארץ, אין חלוקת הארץ זולת חלוקת הארץ בגבולות 67′ לרבות ירושלים. אין משהו אחר!”. כמו כן, גילאון סבור שעוני הוא פחות או יותר מזימה קפיטליסטית וחלוקה לא נכונה של העושר.

עכשיו, אני לא כלכלן. רחוק מכך. גם לא אילן גילאון או רבים אחרים המציגים משנה כלכלית ״סדורה״. אני אגיד רק כמה דברים קצרים: קפיטליזם היא בהחלט לא שיטה אידיאלית. דא עקא, אין שיטה טובה יותר לחלוקת הטובין בחברה. לא מצאנו שיטה טובה יותר לדאוג לכך שלאוכלוסייה יהיה מה לאכול, חיי רווחה, בטחון יחסי, חינוך, בריאות וכדומה, מלבד עידוד יזמות פרטית. מה שמביא לכך שיש לנו לחם לקנות במכולת, הוא הרצון של אופי הלחם להתפרנס. זו המציאות.

עכשיו, אני גם לא מילטון פרידמן. אין לי משנה כלכלית סדורה, איזה עיקרון שאני מאמין שאם ניישם אז הוא יביא לתוצאות טובות יותר תמיד. אני תומך, כמו רבים, במסחר חופשי ללא התערבות ממשלתית. עם זאת, יש כאלו החוטאים באמונה עיוורת בקפיטליזם, אמונה דוגמטית בחלחול העושר כלפי מטה, כמשהו שפועל כמעין עקרון על-טבעי (גם אם אפשר לטעון שתוצאותיה הרסניות פחות מן הקומוניזם).

האמת היא שלמרות שאני תומך במסחר חופשי, אין דבר כזה באמת שוק חופשי באמת: לא ניתן לדמיין ישות כלכלית כמו מדינה למשל, ללא בתי משפט הנמצאים ברקע, ללא הוצאה לפועל, ללא נבחרי ציבור, ללא כוח שירסן את בעלי הממון החזקים ממימוש גורף של האינטרסים שלהם. כמו שאמר בזמנו פרופ׳ לכלכלה הא-ג׳ון:

“אין כזה דבר (שוק חופשי ע.כ). כל שוק הרי מתבסס על אינספור תקנות שיאפשרו לו לפעול, כללים שיגדירו איך הוא עובד. בדרך כלל אנחנו לוקחים את התקנות האלה כמובנות מאליהן, ובכלל לא מבחינים בהן״

השוק החופשי שבו אני תומך, הוא שוק חופשי במובן שהפרטים והחלשים בחברה יהיו באמת בעלי גישה בצורה חופשית למידע ולמוצרים במחירים תחרותיים, ולא מופקעים עקב הסדרים מונופוליים של טייקונים, של ועדי עובדים מושחתים או כל מיני הסדרים לא תקינים עם השלטון.

אי אפשר לדמיין שוק מבלי שגוף כלשהו יגיד מה חוקי או לא חוקי לעשות, מה בכלל ראוי שישמש כמושא של זכויות קניין (במאה ה-19 בארה״ב, עבדים היו נחשבים קניין. ביטול העבדות למעשה פגע במאזן הרכוש של אנשים עשירים בדרום, והיה הסיבה למלחמת האזרחים). אלו לא כללים הקיימים בטבע. אין טבע: יש מציאות אנושית. ומשום שאנו מכירים בכך, עלינו לחשוב רק בצורה פרגמטית: אילו חוקים מועילים לאוכלוסייה, ואילו חוקים אינם עושים כן, ובראי הזה, לעצב את הכלכלה על ידי התערבות ממשלתית בלתי נמנעת. לא מדובר בסוציאליזם: מדובר בהכרה במציאות, ונכונות להתבונן עליה נכוחה, ולא להישבות באידיאולוגיה וסיסמאות.