הסגר מעמיק את פערי אי-השוויון בחברה

משבר הקורונה, יותר מהיותו משבר בריאותי, מסתמן כמשבר כלכלי מן החמורים בתולדות הכלכלה הגלובלית, והשפעותיו עשויות להיות דומות לאלו של משבר הסאב-פריים לפני יותר מעשור. המשבר פוגע בכולם: כשיורד גשם, כולם נרטבים. אולם נדמה שמי שייפגעו יותר, הם כרגיל החלשים יותר, אלו שאין להם.

שוכרי דירות ממשיכים לחוב בתשלומי שכירות כמובן. העובדה שהם יצאו לחל״ת או אולי פוטרו לחלוטין, לא משחררת אותם מן החובה הזאת. הסיכוי של מפוטרים למצוא עבודה עכשיו שואף לאפס כמובן, אך לבעלי הנכסים זה לא משנה. נכון, גם הם ייפגעו: הרי חלק משוכרי הדירות ייאלצו לשנמך את רמת המגורים שלהם, חלק יבחרו לחזור להורים, חלק יקבלו הנחה בשכירות וחלק פשוט יקרסו. התשואה מהשכרת דירה צפויה לרדת, מה שייצור פגיעה מסוימת גם בשווי הנכסים בשוק הנדל״ן. אולם מי שאין לו נכס ועובד כשכיר, כנראה יספוג פגיעה משמעותית יותר. מי שמחזיק בנכסים ובעסקים כמעט לעולם לא יתדרדר לעוני אמיתי. מי כן מגיע לשם? מי שאין לו נכסים.

כשהגלים מתחזקים, החזקים מתחזקים

בפירמות רואי החשבון ועורכי הדין הגדולות, הדמויות החזקות בפירמה ייפגעו ברמת ההכנסה של העובדים החלשים יותר בשם ההתייעלות. מי שמחזיק בעמדת קבלת ההחלטות, בדרך כלל מחליט שהוא זה שנפגע הכי פחות. להיפך: כשזה ייגמר, כולם יחזיקו ״באות מלחמה״ של ימי הקורונה, ויהיו להם סיפורים ונסיון אישי להתהדר בו.

חברות גדולות שמעסיקות עובדים רבים כמו מקדונלדס למשל, מצמצמות פעילות כמעט לאפס. העובדים ילכו הביתה, אבל ההנהלה הבכירה לא צפויה להיפגע. המניות יורדות קצת? הן יעלו כשהשוק יתקן (יוצא דופן בולט בהקשר הזה הוא יצחק תשובה). קרנות הגידור עושות פוטים על השוק, ומייצרות רווחים גם כעת. בתי מלון? כל העובדים הלכו הביתה, אבל הבעלים של בית המלון? הוא יכול להסב אותו למלון קורונה ולקבל כספים ממשרד הבריאות. בנקים? הם צפויים לקבל מענקים ממשלתיים נרחבים. אולי כמה טלרים ילכו הביתה בשם ההתייעלות, אבל גם ככה הכל יהיה דיגיטלי תוך כמה שנים.

שוק חופשי?

בקפיטליזם של שוק חופשי, מעצם טבעו, פערי אי-השוויון תמיד יתרחבו באופן טבעי ללא התערבות ממשלתית. אולם כאשר מתרחש משבר כלכלי, לא נוצרת חלוקה מחדש של העושר, אלא הקטנת ההון החברתי על חשבון חסרי הכוח. ב-2008, הקונגרס האמריקאי אישר חבילת חילוץ לגופים הגדולים שהיו ״גדולים מדי מכדי להיכשל״. מדובר בסוג של ״באג״ במערכת. אולי לא באג, אלא דווקא מאפיין מתוכנן: כדי שהכלכלה תמשיך לזרום, העשירים חייבים להתעשר, וכך אולי קצת יחלחל למטה. זה לא תמיד עובד, אבל אין בנמצא שיטה אחרת. המצווה הקפיטליסטית היא שהכלכלה חייבת להמשיך לצמוח, אחרת מגדל הקלפים יקרוס.

אז מה תעשה הממשלה (בהנחה שתהיה אחת כזאת)? ממשלת ישראל לא צפויה להוריד עוד את הריבית, כי אין לאן לרדת. מצד שני, העלאת הריבית תייקר את החובות של תאגידים ממונפים, ואת זה הם לא רוצים לעשות. אז מה ממשלת ישראל צפויה לעשות? להתערב בכלכלה על ידי הזרמת כספים לתאגידים: בנקים, חברות תעופה, חברות פארמה. כל אלו חייבות להמשיך להניע את הגלגלים. זה קפיטליזם, אבל לא שוק חופשי. השוק החופשי הוא מסוכן ולא צפוי, מי בכלל רוצה להתחרות שם.