בשנה שעברה יצא הסרט ״ימים נוראים״ של הבמאי ירון זילברמן, אשר מתאר את התגבשות תפיסת העולם של יגאל עמיר וסביבתו הקרובה בימי המחאות נגד אוסלו. הסרט התבסס על תחקיר עיתונאי מקיף ועמוק של שנים, ושילב קטעי ארכיון אמיתיים אשר איששו את הסצנות המתוארות בו, לרבות קטעים אמיתיים מתוך ההפגנה המפורסמת בכיכר ציון, בה היה נוכח גם עמיר עצמו. לאחר זכייתו של הסרט בפרס אופיר, אמרה שרת התרבות דאז, מירי רגב: ״האקדמיה בוחרת שוב לבחור סרטים מתריסים… אין מקום לסרט המנסה לרמוז או להאשים גורמים אחרים במעשה השפל שהוא (עמיר) עשה״. רגב, כהרגלה בקודש, אפילו לא ראתה את הסרט, אולם זה לא מנע ממנה לטעון כי הסרט חוטא לעובדות, ועושה עוול לנתניהו והימין.

מלחמות הויקיפדיה

עובדות היסטוריות תמיד היו מושא למחלוקות, גם כאשר מדובר על היסטוריה לא רחוקה במיוחד. הוויכוחים לא נסבים רק סביב המשקל שיש לייחס לעובדות מסוימות, אלא ממש בשאלות בסיסיות, נוסח ״היה או לא היה?״. ניקח למשל את ויקיפדיה: רבים נוטים לראות בויקיפדיה מקור מידע מעולה ומהימן, ולרוב היא בהחלט כזו. אולם ישנה נטייה לקחת את האמור בה כמובן מאליו, מבלי להיות מודעים להטיות הפוליטיות הרבות שלעתים קיימות בה. 

ניקח למשל את הערך הויקיפדי מעורר המחלוקת של ״כיכר ציון״. בערך יש התייחסות להפגנות גדולות שהיו בו, וכן גם לאותה הפגנה באוקטובר 1995. נכתב שם כי ההפגנה ״קראה לבטל את הסכמי אוסלו ולהוריד מהשלטון את ראש הממשלה יצחק רבין… במיוחד נודעה הפגנה זאת בתמונה של רבין במדי אס אס, שהדפיסו שני קטינים במדפסת ביתית על נייר בגודל A4, שהוצגה על ידי אבישי רביב לצוות טלוויזיה שסיקר את ההפגנה״.

בחירת המילים כאן נעשתה במלאכת מחשבת של ממש, ומנסה לקבע נראטיב לפיו ההצגה של רבין במדי אס אס אמנם זכתה לתודעה ציבורית בטלוויזיה, אולם לא שיקפה את המציאות שהייתה בהפגנה בפועל. התיאור אף מתעלם מקריאות הקהל בהפגנה, ״רבין בוגד״ ו״מוות לרבין״, שהרי תמיד אפשר להגיד שטכנית לא כולם צעקו זאת. זה לא משנה גם שרובי ריבלין, דן מרידור ודוד לוי עזבו את ההפגנה משראו את שאגות הקהל, ואילו אריק שרון, משה קצב, רחבעם זאבי וכמובן בנימין נתניהו דווקא הרגישו את האנרגיות החזקות שהיו שם. הנראטיב לעתים גם סותר את עצמו: מצד אחד, לטעון שרק מעטים קראו ״רבין בוגד״ ו״מוות לרבין״, ואי אפשר היה להבחין בכך. מצד שני, נתניהו דואג להבליט את העובדה שאמר לקהל ״לא בקריאות האלה״ (למרות שלאחר מכן נופף באגרופיו לקהל). פעילי ימין פועלים לאורך השנים לשכתב את הערך, אולי בניסיון מעט לשכתב את ההיסטוריה: החיבור בין הרצח לבין ההפגנה ההיא תמיד מתווסף לערך, ותמיד נערך ממנו החוצה בסופו של דבר, הכל בשם האיזון הקדוש.