בנוסף, טראמפ פרש מהסכם הסחר הטראנס-פסיפי, שמטרתו הורדת מכסים בין כלכלות חזקות, וניהל מלחמת סחר של העלאת מכסים עם סין, קנדה, מקסיקו ואירופה (אם כי, גם גורמים בשמאל הפרוגרסיבי התנגדו להסכם). כסף עצום נשפך במלחמת הסחר עם סין, ומניות של חברות תעשייה איבדו גובה באופן ניכר (בהמשך, גם הקורונה השפיעה על כך). המהלכים הללו נועדו לבשר לתומכיו של טראמפ, שהנה, הוא נלחם בגלובליזציה, זו שגרמה לאובדן אדיר של משרות ייצור למדינות אחרות. בפועל, חייהם של האמריקאים התייקרו, עקב הצורך לקנות בכל זאת סחורה מחו״ל. מעבר לכך, כל האיזון המוניטרי שנוצר בעולם, הפך שברירי יותר לאור המדיניות המוניטרית של טראמפ, וההשפעות של כך עשויות להתברר כחמורות. 

מבחינה דיפלומטית, אמריקה איבדה, מרצון, את מקומה כמנהיגת העולם החופשי. טראמפ, עם הסיסמה הידועה שלו ״America first״, מעדיף באופן מוצהר אינטרסים פשוטים ולטווח קצר, מאשר שמירת מעמדה של אמריקה כמדינה שיכולה ליזום ולהוביל שינויים גלובליים. בעבר, מדינות העולם איחדו כוחות כדי להילחם בחור באוזון למשל. האם אתם מדמיינים מצב שבו מדינות שמות בצד את האינטרסים שלהן לטווח הקצר, כדי להשיג משהו בטווח הארוך?

נכון, זה לא נעלם רק בגלל טראמפ. עם זאת, טראמפ הוא בעיקר סימפטום של הגל האנטי-ליברלי ואנטי-גלובליזציה של העשורים האחרונים. שיתוף פעולה במלחמה בינלאומית בקורונה? זה כבר לא יהיה (שלא לדבר על התערבות במלחמה בסוריה). זכור במיוחד בהקשר הזה נאומו של טראמפ באו"ם שבו הפליג בשבחיו העצמיים על מדיניותיו הנבונה לשיטתו. שלא כמו מול הקהל האוהד בארה"ב, באו״ם, הקהל פשוט פרץ בצחוק למשמע הדברים.

דבר דוגרי

אני יודע מה אתם חושבים: אלו דיבורים ששייכים לספרה הגלובלית, הפוליטית. הדברים הללו אינם משפיעים על החיים של האמריקאי הממוצע, לא? השאלה שצריכה להישאל בהקשר הזה, היא מיהו האמריקאי הממוצע? היאפי מניו יורק? הצעיר האפרו-אמריקאי מאטלנטה? נהג המשאית מאלבמה? רוצה, לומר לא בטוח שהאמריקאי הממוצע הזה עדיין קיים. אמריקה מפולגת ומחולקת בין מיעוטים ללבנים, בין שמרנים לליברלים, בין אלו שחיים ברווחה ובין אלו שלאו. החיים בקרית גת, ראשון לציון, ירושלים ותל אביב, דומים הרבה יותר משהחיים בחלקים שונים של ארה״ב דומים האחד לשני.

אחד המהלכים הבולטים של טראמפ, ה-Tax Cut and Jobs Act, הוריד את מס החברות בארה״ב מ-35% ל-21%, כאשר המטרה הייתה כמובן ייצור משרות ועידוד צמיחה. בפועל, החוק הגדיל את רווחיהם של התאגידים הגדולים, ולא הביא לצמיחה ומשרות בהתאם לצפוי. טראמפ לא הביא להישגים מיוחדים ביצירת משרות לאמריקאים, וזאת עוד לפני ש-Covid היכה בארה״ב ללא רחם. כמו כן, שיעור האבטלה אכן ירד בתקופת טראמפ לשיעור הנמוך שתועד מעולם, אך הוא יורד באופן רציף כבר עשור (למעשה מאז ראשית ימי אובמה), ועלה בחדות מאז הקורונה.

שינוי מהותי שטראמפ יצר בכהונתו, הוא במינוי שופטים. טראמפ, בעזרתו של מנהיג הרוב בסנאט, מיץ׳ מקונול, מינה כמות אדירה של 200 שופטים פדראלים בדרגות שונות. רק לאחרונה הוכרז כי טראמפ צפוי למנות את השופטת השמרנית מאד איימי קוני בארט, שאם תמונה, תהיה המינוי השלישי שלו לעליון. אם המהלך יושלם, טראמפ יהפוך את בית המשפט העליון האמריקאי לשמרן במיוחד לעשורים קדימה. מבחינת האמריקאים עשויה להיות השפעה ממשית על חייהם בטווח הרחוק. הדוגמה הקלאסית למשל היא האפשרות של ביטול פסק הדין המפורסם Row v. Wade: אם תשתנה ההחלטה בעליון, יתכן ומדינות בארה״ב יוכלו לאסור הפלות בחוק החל בשטחן, ונשים רבות בארה״ב יאבדו את האוטונומיה שלהן על גופן.