רמת גן
צילום: יוסי זמיר

להיות בינוני בישראל | חלק א'

אני בינוני. כן כן, כזה אני. למדתי לתואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה, ואני מרוויח מעט מעל השכר החציוני בישראל; זה אומר שאני בינוני. לא, לא בן למעמד הביניים; בינוני. לקח לי זמן להבין זאת; האינסטינקט שלי היה לחשוב על עצמי בתור אחד ששייך למעמד הביניים, אולם כפי שתראו להלן, ההגדרה הזו חוטאת לאמת. פורמלית אגב, אין ממש הגדרה ל-״מעמד הביניים״. המושג עצמו אינו פשוט להבנה כפי שאולי היינו עשויים לחשוב; לפי נייר עמדה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2017, משק בית משתייך למעמד הביניים, אם ההכנסה שלו היא 75%-200% מן ההכנסה החציונית לנפש תקנית. מה זה נפש תקנית? קצת מורכב ולא חשוב. לענייננו, כדי להשתייך למעמד הביניים צריך להרוויח כאמור 75%-200% מן המשכורת החציונית נטו; ב-2017, מדובר במשקי בית שהכניסו בין 10,500 ש״ח לבין 28,000 ש״ח נטו. אם נצמיד את הסכומים לשנת 2021, הייתה עליה של בערך 10% במשכורת הממוצעת בישראל; לכן, לפי כדי להיות היום במעמד הביניים, מספיק להכניס 11,550 ש״ח למשק בית.

עם זאת, ההגדרה הזאת למעמד הביניים אינה מועילה, שהרי ברמות המחירים הקיימות בישראל, דברים כמו הכנסה חציונית או אפילו ממוצעת כמעט ולא אומרת דבר לגבי רמת החיים חציונית או ממוצעת. מדוע? השכר הממוצע בישראל עומד על 11,500 שקלים בערך. עם זאת, השכר הממוצע מוטה-מעלה הודות למגזר ההייטק, בו אנשים רבים מרוויחים משכורת גבוהה בהרבה מהממוצע בישראל. לפי מדד ג'יני, המודד אי-שוויון בהכנסות בין מדינות, ישראל היא במקום ה-103 בעולם באי שוויון בהכנסות, בדיוק בין אנגולה לזימבבואה. לעומת השכר הממוצע, השכר החציוני בישראל, שיותר משקף לענייננו, עומד על פחות משמונת אלפים שקלים. כלומר חצי מהישראלים שיש להם עבודה, מרוויחים שמונת אלפים שקלים ומטה. הודות ליוקר המחיה בישראל בדיור, בחינוך, באוכל, מיסים, העלות של אחזקת רכב (ההכרחית לנוכח רמתה של התחבורה הציבורית) וכדומה, אם אתה רווק שלא גר אצל ההורים, או אם אתה נשוי עם ילדים, בפועל אין לך אפשרות לשים בצד ולו שקל אחד לחיסכון (אם בכלל מגיעים למאזן חיובי). 

לחם עבודה
צילום: יוסי זמיר

הטענה שלי היא שהמושג ״מעמד הביניים״ כבר לא ממש רלוונטי: המונח ״ביניים״, מרמז שיש מעמדות נוספים, קרי מעמד סוציו-אקונומי גבוה ומעמד סוציו-אקונומי נמוך. בפועל עם זאת, אנחנו קרובים יותר לתחזית המעמדית של מרקס, לפיה בסופו של יום יש רק שני מעמדות: מעמד שולט ומעמד עובד; המעמד העובד יכול לעבוד עד צאת הנשמה, אבל הסיכויים שלו לחיות מבלי להיכנס לחובות, שלא לדבר על לטפס מעלה בסולם החברתי, נמוכים מאוד. 

שלא תבינו לא נכון: אני חושב שכלכלה טובה צריכה להיות בנויה כך שאלו המוכשרים והעובדים קשה, יתוגמלו ביחס לאלו שלא בוחרים לתת מעצמם. אולם המצב בישראל כיום הוא שלכל אחד מאיתנו, בהנחה שאין לו קשרים איכותיים או שאינו מגיע מבית עשיר, שתי אפשרויות בלבד: ״לך להייטק או לך קיבינימאט״. אם אתה מוכשר מספיק כדי לעבוד בהייטק כמהנדס תוכנה או במשרה מבוקשת אחרת, אתה כנראה תסתדר: תהיה לך הכנסה שיכולה לתמוך בסגנון חיים נוח, תוכל להתחתן, להביא ילדים ואולי אפילו לקנות בית באזור שאשכרה אנשים רוצים לגור בו. אם לעומת זאת, אתה לא עובר את החתך של ההייטק? אז תקווה שההורים שלך יכולים לתמוך בך כלכלית. פשוט כך. במאמרים הקרובים, ניכנס לטענות הללו לעומק, ונשאל בקול רם: ״מה יש לכלכלה הישראלית להציע למי שלא עובד בהייטק?״ בעוד התשובה לכך, אתם כבר יכולים לנחש, היא פחות או יותר שקית תלב״צים.

לחלק ב'

פוסטים נוספים

לקריאה נוספת
  • האם נתניהו הסית לרציחתו של רבין?האם נתניהו הסית לרציחתו של רבין?
    רצח רבין היה אחד האירועים המכוננים ביותר בחברה הישראלית, אשר למעשה לא התאוששה ממנו עד היום. עם השנים, העם זז ימינה, ורבין הפך יותר ויותר לדמות שנויה במחלוקת היסטורית. רציחתו …
  • ״שניים אוחזין״: איזו ממשלה תהיה לנו?״שניים אוחזין״: איזו ממשלה תהיה לנו?
    הבחירות שהתקיימו השבוע הביאו תוצאות חריגות במיוחד, היות ולמרות שכל הקולות כבר נספרו, לא ברור מי ניצח ומה יקרה בסופו של דבר. זאת הודות לשיטת המשטר שלנו, שקובעת בעצם שמי …

בא לכם להגיב?