היבא יזבק ואיתמר בן גביר
היבא יזבק ואיתמר בן גביר. צילום יזבק: סילאן דלאל. צילום בן גביר: דוד דנברג

למה היבא יזבק כן ובן גביר לא?

בוועידת המשפיעים של N12 שהתקיימה בשבוע שעבר, רץ קטע ויראלי מתוך שיחה שערכה אילנה דיין עם עמית סגל. בשיחה אתגרה דיין את עמית סגל עם נטייתו למה שמכונה ׳וואטאבאוטיזם׳, או ׳גמגוגיה׳, כאשר הוא נשאל על חולשות מסוימת בדוקטרינה הפוליטית שלו. בתגובה, השיב סגל כי הגמגוגיה היא למעשה דו-סטרית, אלא שהשמאל הפוליטי בתקשורת פשוט לא רואה את דבשתו שלו. אגב עשתו כך, השיב עמית סגל לטענה ׳אבל מה עם בן גביר׳, עם הטענה ׳אבל היבא יזבק׳.

בדיון בעצם הביע סגל עמדה לפיה אם צריך לפסול את בן גביר (בין אם פסילה משפטית מהתמודדות לכנסת, ובין אם פסילה במובן של לגיטימיות ציבורית), יש לנהוג באותו האופן כלפי ח״כ היבא יזבק מן הרשימה המשותפת, היות ומה שפסול או לא פסול בבן גביר, הוא בדיוק מה שפסול או לא פסול בהיבא יזבק. אז האם באמת ישנה סימטריה מלאה בין בן גביר לבין היבא יזבק? יצאנו, לבדוק, לטעום, לחקור, הישארו עמנו.

זלא״ד?

במישור המשפטי, נתחיל מן השורה התחתונה: בית המשפט לא פסל את שני המועמדים מהתמודדות לכנסת. לגבי יזבק, פסילתה נדונה במסגרת דיון בפסילת הרשימה המשותפת בבחירות ספטמבר 2019. בית המשפט מצא לנכון שלא לפסול את ׳המשותפת׳, אולם ציין כי לו הייתה מוגשת בקשה לפסול את יזבק לבדה, בהחלט יתכן שהיה עושה זאת. לקראת הבחירות האחרונות, פסילתה שוב נדונה, והתמודדותה של יזבק אושרה ברוב של חמישה שופטי עליון נגד ארבעה. לגבי בן גביר, פסילה פרסונלית שלו נדונה גם היא, ובית המשפט מצא לנכון שלא לפסול אותו, אולם כן לפסול את חבריו לרשימה, בנצי גופשטיין וברוך מרזל, בגין צביר של התבטאויות גזעניות לגמרי. גופשטיין ומרזל פחות מתאמצים מלהסתיר את תפיסת עליונות הגזע שלהם מבן גביר, והראיות לא מותירות ספק.[1]

בן גביר עצמו הורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור, הסתה לגזענות ועבירות נוספות.[2] בן גביר החזיק עד לאחרונה תמונה של הרב כהנא ושל ברוך גולדשטיין על קירות בית. בתור נער נכנס בן גביר לתודעה הציבורית, בתקופה שלפני רצח רבין, כאשר עקר את סמל מכוניתו של רבין ורמז שרבין עצמו על הכוונת. מנגד, היבא יזבק תמכה בפוסטים שונים בפייסבוק שלה, בין היתר במחבל הנתעב סמיר קונטאר, בסוכן חיזבאללה בשם ראווי סולטאני (שהתאמן באותו חדר כושר עם גבי אשכנזי ולכן תכנן לרצוח אותו), במנהיג מצרים לשעבר נאצר (שביקש להשמיד את העם היהודי במלחמת ששת הימים) ועוד.

לכאורה, גם בן-גביר וגם יזבק, שניהם בדלנים לאומנים, שניהם תמכו במחבלים, כלומר שניהם מאמינים שאלימות כלפי הצד השני מוצדקת בנסיבות מסוימות, ושניהם פיזית לא נטלו בה חלק, אלא רק תמכו בה רעיונית.

אז למה בן גביר לא ויזבק כן?

אפשר לטעון שבן גביר היה הרבה יותר אקטיבי מיזבק ביחס לתמיכה שלו בכהנא, מאשר יזבק בתמיכה שלה בטרור: הרי סיעת כ״ך של הרב כהנא, היא הסיבה ההיסטורית שבכלל תוקן סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, ובן גביר הוא תומך מוצהר שלו, וכן הורשע מספר פעמים בעבר בעבירות הקשורות לפעילות שלו. יזבק לעומת זאת אולי לא צדיקה גדולה, אבל היא רק שיתפה פוסטים בפייסבוק, וגם חזרה בה לאחר מכן. מעבר לכך, בניגוד לבן גביר מהותה אינה מתמצית בלאומנות שלה: יזבק היא חברת כנסת פעילה, אשר עוסקת במגוון נושאים הנוגעים לדאגה לחלש ולמקופח. עם זאת, הפתרון הזה מרגיש מלאכותי: להגיד שרק בגלל שיזבק פחות אקטיבית אז היא לא פסולה ובן גביר כן? נשמע כמו התחמקות.

פתרון אחר הוא הוא להגיד ששניהם לא כשרים: אפשר לטעון כי את שניהם צריך היה לפסול משפטית, ובית המשפט פשוט לא עשה זאת, לאור הנפיצות הגדולה של סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, שהרי למרות שיזבק (ובל״ד בכללותה) תומכים בזכות הפלסטינית להתנגדות מזוינת, המשמעות של פסילת הרשימה היא כל כך דרמטית, שבית המשפט עושה שמיניות כדי לא לפסול את הרשימה. לגבי בן גביר, היות והתבאויותיו בשנים האחרונות ׳מתונות׳ יחסית (גם ביחס לחברי כנסת מהליכוד או הציונות הדתית), אז בית המשפט פשוט לא פסל אותו. עם זאת, ציבורית, מימין ממילא קוראים לפסול את המשותפת, ומשמאל קוראים ממילא לפסול לפחות את בן גביר, והדעות הללו מתקזזות האחת עם השנייה. עם זאת, גם הפתרון הזה אינו מיטבי, כפי שיפורט להלן. 

הסיבה שאפשר לשקול בהחלט לשקול לפסול את בן גביר, אבל אין לפסול את יזבק (כמו המשותפת כולה כפי שכתבתי בעבר), היא שיזבק אמנם תומכת בזכותם של הפלסטינים להתנגדות (מה שאכן מכונה בחברה שלנו, טרור), אולם בניגוד לבן גביר, יזבק מייצגת את הקול של האוכלוסייה המדוכאת, לא המדכאת. ערביי ישראל, והפלסטינים ביתר שאת, מדוכאים על ידי מדינת ישראל, וגם אם אנחנו מתנגדים לאלימות, אפשר לגלות הבנה מסוימת כלפי המדוכא כאשר המדוכא פונה לאלימות, אל מול מי שעושה זאת מתוך תחושה של עליונות הגזע ותו לא. לפני שאנחנו שופטים את הפלסטינים, עלינו לחשוב איך נראים חייהם, וכיצד זה ללכת בנעליהם. את הנעליים של בן גביר אנחנו מכירים: אלו הנעליים שכל מטרתן הן לבעוט בפלסטינים. קולה של יזבק אולי לא תמיד נעים, אבל הוא חשוב הרבה יותר מזה של בן גביר. 

 

הערות

[1] למשל, לאחר תקיפה אלימה של צעירים מארגון להב״ה נגד ערבים בירושלים, אמר גופשטיין: ״כנראה שכאן הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו את מה שהמשטרה היתה צריכה לעשות. עשו דין בפורעים הערבים שהטרידו את הבנות היהודיות. חבל שהם נותנים את זה לבחורים לעשות ושלא המשטרה מטפלת בזה. בחור ערבי שרוצה למצוא בחורה שיחפש בכפר שלו, שלא יבוא אלינו לירושלים […] בנות יהודיות הן לא הפקר״.

[2] אפרת וייס ״איתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות״ Ynet 25.06.07. לקריאה לחצו כאן.

 

פוסטים נוספים

איימן עודה

ערביי ישראל מנותקים מן החברה הישראלית – מי אשם בכך?

למעלה מ-70 מקרי רצח התרחשו מאז תחילת השנה במגזר הערבי בישראל: כולם מסכימים כי הפשע בחברה הערבית משתולל, ועבירות אלימות מתרחשות בשיעורים גבוהים הרבה יותר

נתניהו כיכר ציון

הסתה חוקית- יש דבר כזה?

שרת התחבורה החדשה של מדינת ישראל, בחרה להתייחס לפרשת השבוע בדף הפייסבוק שלה. מדובר בגיבוב של שטויות, שלפני עידן נתניהו הייתה מביישת אנשי ציבור לו

לקריאה נוספת

בא לכם להגיב?