NGO Monitor

מוניטור על מוניטור: הכירו את המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים

גוועלד! חשיפה מרעישה: ממשלות שונות באירופה מממנות ארגונים שמגישים תביעות נגד מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. כן, אם הפלסטינים פונים לדרך הטרור, הם מגונים על ידי הימין (ובצדק). אולם נניח ואני פלסטיני שרוצה להילחם בכיבוש שמרר לי את החיים, אילו אפשרויות פתוחות בפני מלבד טרור? להצביע בבחירות לכנסת? אני לא יכול, אין לי זכויות. להפגין? ניחא, לאף אחד לא אכפת. לפעול באמצעים דיפלומטיים? לנצל אפיקים של משפט בינלאומי? זה כבר ״טרור דיפלומטי״.

אז בעוד המתיחות גוברת בזירה הדיפלומטית העולמית, לגבי האפשרות שהתובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, תפתח בחקירה רשמית כנגד ישראל ונגד החמאס (תוצר של ההחלטה הפלסטינית להצטרף לאמנת רומא. בית הדין צפוי לקבל את ההחלטה בימים או בשבועות הקרובים), כדאי שתכירו את הגוף שאחראי לחשיפות מן הסוג הזה ודומות אליהן: NGO-Monitor, או ״המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים״.

המכון

המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים הוקם ב-2007 (תחילה תחת השם ״העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים״, עד שב-2016 שינתה את שמה לשם הנוכחי) בירושלים, במבנה של ״המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה״, ולמעשה צמח מתוכו. נשיאו של ״המרכז הירושלמי״ (באותן שנים) הוא דורי גולד, שהיה יועץ לבנימין נתניהו ומנכ״ל משרד החוץ (התמנה כנשיא הארגון בשנת 1999, ועזב ב-2015 כאשר נתניהו מינה אותו למנכ״ל משרד החוץ). הסיבה בעצם להקמת המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים, היא הרצון של אנשי המרכז הירושלמי לחקור עמותות שמאל, אך ״לחפש דרכים משפטיות או מינהליות לצמצום האחריות החלה על המרכז״.

״הצלחות״ הארגון רבות, ולא ניתן למנות את כולן. למשל, בעקבות דיווחי המכון, ״נזף״ נתניהו בראש ממשלת בלגיה, על כך שממשלתו העבירה כסף לארגוני חברה אזרחית בישראל, בין השאר לשוברים שתיקה. כמו כן, בהתבסס על נתונים שהובאו על ידי המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים, בית המשפט העליון הורה על גירושו של משקיף מטעם ארגון Human Rights Watch, עומאר שאקר, בטענה שקידם חרם על ישראל.

דוגמה נוספת: ב-2016 תוקן ״חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה״, כך שארגונים המקבלים תרומה ״מיישות מדינית״, חייבים להצהיר על כך לרשם העמותות (מה שמכונה ״חוק העמותות״ או ״חוק שוברים שתיקה״). בישיבות בוועדת חוקה, חוק והמשפט, ישבו נציגים מארגון NGO monitor, שהרי חוקים מסוג זה הוא חלומם הרטוב (מה מידת המעורבות שלהם בפועל, איני יודע, אולם אני סבור שלמצער נתנו ייעוץ למחוקקים).

בפברואר 2019 פרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות השר דאז גלעד ארדן מהליכוד, דו״ח בשם ״מחבלים בחליפות״. הדו״ח מתיימר להציג קשרים בין ארגוני חברה אזרחית שונים, לבין ארגוני טרור כמו החמאס והחזית העממית. מה שמיוחד בדו״ח הזה, הוא שעיקר העבודה על הדו״ח לא נעשתה על ידי המשרד לעניינים אסטרטגיים: למעשה, מדובר באריזה מחדש של מידע שנאסף על ידי NGO Monitor, שפשוט פורסם מחדש. גלעד ארדן לא הכחיש זאת, אלא אמר שבפרסום הדו״ח שוב על ידי משרדו, יש ״אמירה מדינתית״.

בקיצור, הארגון הזה מקדם חקיקה, מחזיק בגישה לפוליטיקאים בכירים, משפיע על דעת הקהל בישראל, אבל נדמה שהרוב המכריע של הציבור לא מכיר אותו. גם השם שלו מטעה, לפחות בעיני. NGO Monitor נשמע כמו איזה ארגון בינלאומי מתוחכם וחסר פניות, לא בדיוק כלי לרדיפת השמאל.

דורי גולד וג׳רלד שטיינברג
דורי גולד וג׳רלד שטיינברג. צילום שטיינברג: תמונה חופשית. צילום דורי גולד: EinGedi2

מה ששנוא עליך, אולי תעשה גם לחבריך?

לפי דף האודות של המכון, ״NGO Monitor הוא מכון מחקר א-פוליטי ועצמאי, שמטרתו לקדם שקיפות ואחריותיות בעבודתם של ארגונים לא-ממשלתיים אשר טוענים לקידום זכויות אדם, בעיקר במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי״. השקיפות הזאת כמובן, נדרשת רק מצד אחד, נחשו איזה. המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים, מבקש למנוע מימון של עמותות שונות כגון הקרן החדשה ועמותות שנתמכות על ידה, ״שוברים שתיקה״, ״קואליציית נשים לשלום״, ״עדאלה״, ״רבנים לזכויות אדם״ ועוד. חיפוש באתר שלהם, יעלה מידע על פחות או יותר כמעט כל עמותה ליברלית שפועלת בישראל

פרופ׳ ג׳רלד שטיינברג, נשיא הארגון אמר בראיון להארץ כי ״כל המימון שארגונים אזרחיים בישראל, מכל קצות הקשת הפוליטית, מקבלים מחו"ל חייב להיות חשוף לציבור… פעם אחר פעם, בכל מערכת בחירות, אזרחי ישראל בוחרים ממשלות שדעותיהן מנוגדות לעמדות האירופיות. אירופה מנסה להתערב בתוצאות הלגיטימיות של הבחירות בישראל ולשנותן, באמצעות מימון מסיבי לארגוני החברה האזרחית האופוזיציוניים, שרבים מהם טוענים שהם מקדמים את זכויות האדם״.

עם זאת, ולמרות העלאת נס השקיפות של הארגון, לא תמצאו באתר דו״ח ומידע על עמותות כמו אלעד למשל, עטרת כהנים ועוד. לאחרונה נחשף כי ארגון אלעד קיבל תרומות ע״ס מאה מיליון דולרים (!) מן האוליגרך רומן אברמוביץ׳. כנראה שכשהאיחוד האירופי מתערב, זה לא דמוקרטי, אבל כשרומן אברמוביץ׳, אוליגרך רוסי, תורם מאה מיליון דולר לעמותה שמטרתה פינוי פלסטינים מביתם, מדובר במופת דמוקרטי. בקיצור, כשהארגון אומר על עצמו שהוא א-פוליטי, הרשו לי לגחך. הוא א-פוליטי כמו שנתניהו הוא א-פוליטי. 

הסיבה שמפריע לימין כל כך שמדינות תורמות כמה מליונים בודדים מדי פעם לארגוני שמאל, היא לא שמדינות ״מתערבות״ בתהליכים פנימיים של ישראל. זה פשוט תירוץ. מה שהם עושים, הוא חלק ממלחמה בכמה חזיתות נגד ארגונים ליברליים בישראל, המנוהלת על ידי מספר זרועות במקביל, והכל כדי להנציח את הכיבוש. האם תרומה מאוליגרך רוסי כמו רומן אברמוביץ׳, או סוחר נשק בינלאומי כמו סרג׳ מולר, היא אכן כל כך יותר דמוקרטית מתרומה ממשלת בלגיה או קנדה, מדינות שהן לגמרי בשלום עם ישראל?

אל-מוניטור

הזמנתי את התיק של ״המכון״ ממשרד המשפטים, ומה שלמדתי מכך, הוא שלמרות שהארגון אובססיבי לתרומות המשולמות לארגוני שמאל, נראה שדווקא למכון עצמו זה מאד משתלם לרדוף אחריהם: בכל שנה, המחזור הכספי של העמותה הוא בערך 5-6 מיליון שקלים, שמגיעים כולם מתרומות. נשיא הארגון, שטיינברג, הרוויח 360,024 ש״ח ב-2019. המנכ״ל, דב ירדן, קיבל 470,052 ש״ח ב-2019. בעלי תפקידים נוספים, קיבלו גם הם סכומים נאים. 

מי תורם? לפי האתר של ״המכון״, ולפי הדיווחים של המכון לרשם העמותות, כמעט כל התורמות מגיעות מארה״ב, על ידי יהודים עשירים לאללה. מכאן אפשר להבין למה קל כל כך מבחינתם לרדוף עמותות שמאל: אלו מקבלות את הכסף שלהן מממשלות שמשתגעות ממה שעושה מדינת ישראל לפלסטינים, אבל לא רוצות להחרים את ישראל, ולכן מוגבלות ביכולת שלהן להשפיע על המצב. מנגד, ממשלת ארה״ב לא תורמת לארגונים, אבל כנראה שיש בה מספיק יהודים עשירים שם שיתרמו.

התרומות נאספות על ידי עמותה ייעודית לתרומות בארה״ב לארגון, בשם Report.inc. באתר הארגון, מונים את התורמים הגדולים, שתורמים במצטבר כל שנה 4-5 מיליון שקלים בערך. שלחתי מייל לחצי מהתורמים המנויים באתר. באופן מוזר, אף אחד, אבל אף אחד, לא ענה. עכשיו, אני לא אומר: הסתכלתי באתרים שלהם, והם נראים לגיטימיים מכל הבחינות שיכולתי לחשוב עליהן. אולם מוזר שלא הם, ולא report.inc ענו לי. כנראה שמדובר בתורמים לגיטימיים, אבל איך אוכל לעמוד על טיבם?. בכל אופן,מוזר שהם לא ענו. אולי הם מעדיפים לספור מיליונים בתרומות במקום לספור כמה שמאלנים.

מהו אם כן, ״תשובת השמאל״? אני סבור כי כיום לא ברור לרבים בישראל מה מייצג באמת השמאל מבחינת רבות, מה שתורם לניכור כלפי השמאל שלא בצדק, ומלבה מתחים פנים-חברתיים. המתיחות בארץ לא פשוטה, ולא נראה שזה משתפר בקרוב.

אמרו לי שהמילה ״שמאל״ מעוררת אנטגוניזם, ועדיף שלא לעצבן אנשים כדי שייכנסו יותר לאתר. על כך אני אומר, שמי שמתעצבן מעצם המילה שמאל, צריך לחשוב עם עצמו מדוע הוא כל כך שונא את השמאל. אני מזמין אותו לקרוא כאן ולקבל רושם אחר.

לקריאה נוספת
לקריאה נוספת
  • הסגר מעמיק את פערי אי-השוויון בחברההסגר מעמיק את פערי אי-השוויון בחברה
    משבר הקורונה, יותר מהיותו משבר בריאותי, מסתמן כמשבר כלכלי מן החמורים בתולדות הכלכלה הגלובלית, והשפעותיו עשויות להיות דומות לאלו של משבר הסאב-פריים לפני יותר מעשור. המשבר פוגע בכולם: כשיורד גשם, …
  • למה אתה מתכוון כשאתה אומר שמאל?למה אתה מתכוון כשאתה אומר שמאל?
    כאשר מדברים על שמאל וימין חשוב להבהיר למה בדיוק הכוונה. החלוקה בין עמדות שמאל וימין אינה קיימת בטבע הרי, והיא נתונה לתפיסתם של אנשים, ולכן לא תמיד ברור למה הכוונה. …

השאר תגובה