מי מפחד מבית המשפט העליון?

מי מפחד מבית המשפט העליון? לא מעט אנשים מסתבר, וזאת הודות לגורמים אשר מבקשים ליצור פחד מבית המשפט העליון. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ופוליטיקאים נוספים מימין, לקחו את הנושא של מעמדו של בית המשפט העליון, שבעבר נחשב בלתי רלוונטי לציבור בעליל, והפכו אותו לשגור בפי חלקים גדולים מן הציבור. אף על פי שמרבית הציבור מכיר בקושי אולי שם אחד או שניים משמותיהם של שופטי העליון בכל רגע נתון, כיום לא מעט אנשים יודעים לדקלם את הסיסמאות על הצורך במשילות ופגיעה בכוחה  של הכנסת.

בבחירות לכנסת ה-21, מפלגת הימין החדש בראשות שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, ושרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, יצאה לקמפיין בחירות עם הסיסמה: ״שקד תנצח על בג״ץ, בנט ינצח את החמאס״. הקריאה המפורשת של מפלגת הימין החדש לפגוע בסמכות ובלגיטימיות של מערכת המשפט במסגרת הבחירות לכנסת, היוותה נקודת שיא בקמפיין התקשורתי אשר ניהלו בנט ושקד מאז יצאו לחייהם הפוליטיים, עד שנסתיימו בבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019, כאשר לא עברו את אחוז החסימה עם מפלגתם ״הימין החדש״.

בנט ושקד תקפו את מערכת המשפט בהזדמנויות רבות לאורך כהונתם הפוליטית. במסיבת עיתונאים שקיים בנט בנובמבר 2018, אמר כי: ״הלוחמים שלנו פוחדים יותר מהפצ״ר (הפרקליט הצבאי הראשי ע.כ.) מאשר מיחיא סינוואר״[1] (מנהיג חמאס ברצועת עזה ע.כ.). איילת שקד אמרה בראיון לידיעות אחרונות  לאחר מכן כי: ״אם בג״ץ יבטל חוקי-יסוד, העם יסיים את תפקידו בדמוקרטיה. משלטון העם נעבור לשלטון חכמי המשפט״.[2] בעיני הציבור אליו כיוונו בנט ושקד בהצהרותיהם, בית המשפט העליון נתפס כמעוז הליברלי האחרון, ״סניף של מרץ״[3] כפי שאמרה שקד, וההשתלחות בו קנתה להם נקודות זכות בציבור המצביעים שלהם.

בנט ושקד אמנם הפסידו בבחירות לכנסת ה-21 ומפלגתם לא עברה את אחוז החסימה הנדרש, אך זאת עקב הניצחון הסוחף של מפלגת הליכוד באותן בחירות, ולא הודות לעמדתם כלפי בית המשפט העליון. מכל מקום, הדוגמאות להשתלחות בבית המשפט הן רבות מספור. דוגמה בולטת במיוחד היא למשל התבטאות חבר הכנסת מסיעת האיחוד הלאומי, מוטי יוגב, שאמר כי: ״על בג״ץ צריך להוריד טרקטור D-9…״.[4]  דוגמה בולטת נוספת היא אמרתו של השר לשעבר וחבר הכנסת מן הליכוד זאב אלקין, שאמר על החלטה של בית המשפט העליון שהורתה על פינוי מאחז נתיב האבות: ״החלטה שערורייתית… מדובר בחציית קווים אדומים, שמלמדת על נתק מוחלט של בג"ץ מהשכל הישר וערכי ההיסטוריה והמורשת של עם ישראל״[5] (זאת על אף שההחלטה ניתנה בשנת 2016, ועניינה אכיפה של צווי הריסה, אשר הוגשו עתירות בעניינם בשנת 2002, קרי 14 שנים לפני כן). שר המשפט הנוכחי, אמיר אוחנה, אמר כי ממילא אין חובה למלא אחר פסיקות בית המשפט העליון,[6] ובכך חתר תחת תפקידו של בית המשפט במערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה.

בית המשפט העליון הפך לאויב הציבור מבחינת הימין

ההתבטאויות של נבחרי ציבור על בית המשפט העליון הן רבות מכדי להתייחס אליהן. עם זאת, ניתן לומר כי מדובר במגמה ברורה מצד פוליטיקאים שמרנים מישראל, לנסות ולשנות את מאזן הכוחות בדמוקרטיה הישראלית, תוך דימוי של בית המשפט העליון לגורם עוין. הנושא של הסתה כנגד בית המשפט העליון, מדגים היטב את התזה של בלוג זה, לפיה שלטון הימין זקוק לאויבים מפחידים כדי לשרוד, ואם אין אויבים, צריך להמציא כאלה.

כאשר נפתלי בנט, איילת שקד או כל אחד מן הפוליטיקאים שהוזכרו לעיל, מסיתים כפי שתואר לעיל כנגד בית המשפט העליון, הסאב-טקסט שהם מבקש שיילמד מדבריהם, הוא שבית המשפט העליון מועל בתפקידו כמפרש אובייקטיבי של המשפט ושל הדין הראוי, ולמעשה מפרש את הדין בצורה שאינה נאמנה לדין, תוך הכנסת מניעים זרים למשפט אל תוך ההחלטה השיפוטית. מדוע מפרש בית המשפט העליון בצורה שגויה  ומוטית את הדין? המסר הוא שבית המשפט פועל על פי סולם ערכים שגוי, אשר גורם לו להטות את הדין בהתאם לאותו סולם ערכים. מדוע בית המשפט על פי סולם ערכים שגוי? כל אחד יניח משהו אחר לגבי כוונותיו הנסתרות של בית המשפט העליון. ככל שיניחו הנחות שליליות יותר לגבי אותן כוונות, כך ייטב לאותו פוליטיקאי מסית.

כיצד הפך בית המשפט לכר כה נוח להסתה? התשובה בפוסט הבא.

[1] יואב זיתון, טובה צימוקי ושחר חי ״בנט: לוחמים פוחדים מהפצ"ר יותר מאשר מסינוואר; הרמטכ"ל: הוא חלק מעוצמת צה"ל״ Ynet  (19.11.2018). לקריאה לחצו כאן.

[2] נחום ברנע וטובה צימוקי ״בתקופתי הדמוקרטיה התחזקה״ ידיעות אחרונות, המוסף לשבת (6.9.2018).

[3] יונתן פולק ״איילת שקד מחזירה: ׳בג״ץ הוא כבר לא סניף של מרץ׳״ אקטואליק (6.9.2018). לקריאה לחצו כאן.

[4] איתמר אייכנר וטובה צימוקי ״ח״כ יוגב מהבית היהודי: להרים את כף הדחפור על בג״ץ״ Ynet  (29.7.2015). לקריאה לחצו כאן.

[5] חזקי ברוך ״בג״ץ מכרסם באמון הציבור בו״ ערוץ 7 (1.9.2016). לקריאה לחצו כאן.

[6] יותם ברגר ״פסיקת בג״ץ שהשר אוחנה רומז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה״ הארץ (13.06.2019). לחצו כאן.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: