נתניהו צריך ללכת: השסע בעם, הקרע בחברה הישראלית, הפילוג בין ימין ושמאל, הריחוק מערביי ישראל, כל אלו הם פרי מדיניות מכוונת של נתניהו. בנוסף לכך, מדובר בראש ממשלה מושחת, עם ראיות רבות למעשיו הנלוזים ולדרדור מוסרי של המערכת הפוליטית, שמלכתחילה לא הייתה מקום מוסרי במיוחד.

אבל חוץ מן הסיבות החשובות מאד הללו, נתניהו לא היה ראש ממשלה טוב כפי שהוא מרבה להלל עצמו בשנים האחרונות. נכון, רמת הבטחון של אזרחי ישראל השתפרה בתקופת נתניהו, וכך גם אספקטים נוספים של רמת החיים. עם זאת, אספקטים אחרים הנוגעים רמת החיים ירדו ונפגעו. אחד מאותם היבטים בו נפגעה איכות חיינו כאזרחים הוא הנושא של תחבורה בישראל.

עדר ללא רועה

שר התחבורה כיום הוא בצלצל סמוטריץ׳. הוא יחסית חדש בתפקידו, וממילא הממשלה כיום מתפקדת ללא תקציב, ובפועל מדובר בממשלת מעבר הממתינה לפתרון לפלונטר הפוליטי. כאשר שופטים את התחבורה בעידן נתניהו, עדיף להתייחס לתקופה של ישראל כ״ץ, המשמש כיום כשר החוץ.

ישראל כ״ץ הרבה לשווק את תחילת כהונתו כבולדוזר, מישהו שמזיז עניינים במערכת הביוקורטית הקשה בישראל. כ״ץ הביא לרפורמת השמיים הפתוחים, ולרפורמת נמלי הים בישראל. כ״ץ גם ביקש להתגאות בפרויקט הרכבת החדשה לירושלים (שנכשל לחלוטין עד כה, כאשר הוא גזר את הסרט שנתיים לפני הזמן), בפתיחת מחלפים חדשים וכבישים חדשים, כאשר השתתף בכל מיני טקסים מטופשים של גזירות סרטים. בפועל, יש כמה דברים שכ״ץ לא היה רוצה שנזכור מכהונתו. להלן אביא רשימה חלקית של הכשלים מתקופת ישראל כ״ץ, כאשר ממנה ברור שהרע בכהונתו עלה עשרות מונים על ״הטוב״:

1. הרכבת הקללה- כ״ץ הוא היוזם של פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. פרויקט תשתיות חסר תקדים, לכאורה משהו שמחכים לו משנות ה-70 בישראל. עם זאת, הפרויקט הזה, הכרוך בעלויות אסטרונומיות וקשיים תחבורתיים של שנים ארוכות סביב העבודות, אולי אפילו עשרות שנים (כרגע עובדים רק על הקו האדום, ויש הרי קווים נוספים לבנות), הוא פתרון לקוי וכושל לבעיות התחבורה של ישראל.  ההחלטה להקים רכבת קלה הייתה לא נכונה. מה שהיה צריך להקים, הוא רכבת מטרו אמיתית: רכבת קלה נוסעת על פני השטח ברוב המסילה שלה, כאשר יהיו למעלה מ-50 מפגשי מסילה-כביש רק לקו האדום. מדובר במשהו שבפועל רק יגביר את הפקקים בישראל. כמו כן, רכבת קלה יכולה לקחת רק כ-500 נוסעים בכל רכבת, במקום 1000 או למעלה מכך ברכבת מטרו חזקה יותר. כלומר במדובר במהומה רבה על משהו שהוא ממילא לא מועיל. אפשר לומר, כי כולם דיברו על רכבת תחתית, אבל זה פשוט יקר מדי, לכן עדיף רכבת קלה על כלום. אני סבור שעדיף פשוט כלום. בכל מקרה, העבודות על המטרו אמורות לצאת בשנים הקרובות לדרך. אז בשביל מה היינו צריכים את החרא הזה של הרכבת הקלה?
2. הפקקים בישראל- הצפיפות על הכבישים בישראל היא הגרועה ביותר מכל מדינות ה-OECD. בפועל מדינת ישראל לא עושה דבר כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית: לא מטילה מס גודש בכבישים, לא משקיעה די באוטובוסים, לא מצליחה לייצר שינוי ברכבת הקורסת מצפיפות, ובעצם נראה שאין בכלל מדיניות תחברותית ביחס לפקקים בישראל. הכול פשוט קורה מעצמו, כאשר מיסים גבוהים נאספים לקופת המדינה מן השימוש ברכב, מיסים שהמדינה פשוט מעדיפה לגבות במקום לטפל בבעיית הפקקים. מה עושה בכלל משרד התחבורה בישראל, חוץ מלגבות כסף על טסטים? בכלל, הנושא של תחבורה ציבורית בישראל הוא פשוט הדוגמה הכי טובה למרחק של ישראל מן העולם המתקדם, זה שביבי מחרטט כל הזמן שאנחנו מובילים אותו.
3. תחבורה ציבורית בשבת- האמת היא שאף פעם לא הייתה תחבורה ציבורית בשבת, גם לפני ישראל כ״ץ. אבל בתקופה של עשר שנים, כאשר העולם התקדם מאז וברור שנדרשת תחבורה ציבורית בשבת, כ״ץ לא עשה דבר כדי לקדם את הנושא. להיפך כ״ץ חושב שזו סתם דרישה של שמאלנים, ולא מדובר בצעד נחוץ . אין ספק שהאיש מתאים לתפקיד ראש הממשלה בעתיד. אתם לא מצפים שסמוטריץ׳ יעשה זאת נכון? סמוטריץ׳ הוא שר שעובד בשביל הציבור, בהנחה שהציבור הזה גר ביצהר.
4. האופניים והקורקינטים החשמליים- כ״ץ היה שר התחבורה שנתן את ההיתר לייבוא של אופניים חשמליים לישראל. בפועל, כ״ץ פתח סכר של מאות אלפי כלים של אופניים חשמליים וקורקינטים שנכנסו לישראל ללא תשתית לכך. אני עצמי רוכב על אופניים חשמליים: מדובר בכלי תחבורתי מצוין. אממה, היה צריך לייבא את הכלים האלה רק אחרי שנעשת הכנה כלשהו, סלילת שבילי אופניים, גיבוש הנחיות, משהו. אף אחד לא צפה את הפופולריות של הכלים האלה, משום שישראל כ״ץ לא מבין שאנחנו נחנקים בפקקים ובתחבורה ציבורית כושלת, וזה הפתרון היחיד שיש לבעיה הזאת. במקום לגבש מדיניות של עידוד נסיעה באופניים חשמליים, כל שעשו הוא לקבוע שהאופניים האלה מהוות כלי רכב מנועי והם צריכים לנסוע על הכביש ולא על המדרכה. בפועל, ישראל כ״ץ הביא בעקיפין את כל ההרוגים הרבים של האופניים החשמליים שנהרגו על הכביש. כבר שנים ארוכות שהאופניים החשמליים הם חלק מחיינו, ועדיין אין דין ואין דיין, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה, וכמובן שאין שבילי אופניים.
5. המשבר ברכבת ישראל- אם נסעתם ברכבת ישראל בשנה האחרונה, אתם מבינים על מה אני מדבר. צפיפות חסרת תקדים, הנובעת מחוסר ברכבות עקב פתיחתו לפני הזמן של הקו לירושלים (פשוט כישלון מהדהד, אין מה להגיד. ולחשוב שהוא הזדרז לקחת עליו קרדיט). אין רכבות, אין מקום לשבת, הרכבת מראשון לציון מזרח בפועל נסגרה, היעדר מסילות, עיכובים בחשמול המסילות. כל אלו הם תולדה של כשל של שנים ברכבת ישראל. שנים בהן ישראל כ״ץ נהג בקטר. חוץ מקיצור קיבה, אני לא יודע איזו התייעלות אמיתית הייתה בתקופה שלו במשרד התחבורה.

גם זה לא חסר לו

בצלאל סמוטריץ׳ הספיק לעשות שני דברים כשר תחבורה: הראשון הוא הנתיב לנסיעה משותפת בכניסה לתל אביב בשעות העומס, צעד דווקא מעניין. מדובר לפחות בנסיון כלשהו בכיוון הנכון. השני הוא האיסור על ההעלאה של אופניים לרכבת. אני אישית אפגע מאד מן הצעד הזה, כאשר אני למעשה אוותר ללא אמצעי להגיע למקום עבודתי. שלחתי מכתב לסמוטריץ׳ בנושא, צפו לעדכונים. בוא נראה האם סמוטריץ׳ יתייחס למכתב שלי.

האיסור המטופש הזה על העלאת אופניים לרכבת, הוא באמת הקש ששבר את גב הגמל שנושא על גבו שק של עוולות תחבורתיות כלפי הציבור בישראל. צירפתי תמונה להמחשת הבעיה, שמראה את הצפיפות בקרון האופניים והנגישות. שימו לב לבית הכנסת שיש ברקע. אני נוסע הרבה ברכבת בשעות הבוקר המוקדמות: יש בקרון הזה 0 נכים בכיסא גלגלים, שמונה עד עשרה זוגות אופניים, ועשרות מתפללים. 

מכתב לבצלאל סמוטריץ by Omer Cohen on Scribd