איש לגיטימי
איש לגיטימי בהפגנה במוזיאון תל אביב. צילום מסך מתוך חדשות 13

שלטון החוק ז״ל

לא משנה מה יקרה בתיקי נתניהו, אמון הציבור בשלטון החוק כבר נהרס. תחשבו על זה: אם אתם מאמינים לנתניהו, אז קיימת כאן חונטה של שופטים, פרקליטים, שוטרים ועיתונאים, אשר מטרתם להפיל באמצעות תפירת תיקים את מי שמונע מהם להשיג את יעדיהם, מה שהם לא יהיו. כלומר, מוסדות החוק במדינה מוטים, ואין ערך לחוק.

ברוח הדברים הזאת, נערכה בשבת הפגנה במוזיאון תל אביב, שכל כותרתה ״לחקור את החוקרים״. את ההפגנה ארגן בנימין נתניהו: הוא קרא לאנשים להגיע, ועמותות הימין הביאו אותם באוטובוסים. יצאו משם כותרות נפלאות כמו ״לחקור את שי ניצן״, ״לחקור את ליאת בן ארי״, ״שי ניצן הוא ראש הנחש״. ארז תדמור עמד מעל במה ואמר: ״נתניהו הביא לנו את העשור הטוב בתולדותינו, וקיבל בתמורה שלושה כתבי אישום תפורים״. גלית-דיסטל-אטבריאן-שני-פרסי-ספיר-מומצאים אמרה ״אלוהים יודע שהחונטה נקמנית… מנדלבליט אתה מכרת את עם ישראל כדי להציל את עצמך״ (כמה נתניהו השקיע בהכפשת התקשורת, ואמר שהאנשים שהובאו בכתבות הן השוליים של ההפגנה, ולא העיקר. רואים שהוא לא טרח להגיע להפגנה, שהרי ההסתה האמיתית הייתה של הנואמים בה).

ח״כ מיקי מכלוף זוהר התראיין לפני שבועיים לניסים משעל ואמר: ״העדות הזו מופרכת, והמשטרה והפרקליטות חברו יחד כדי להסתיר אותה. אנחנו נמצאים בסיטואציה בה הכל עובד נגדנו, כל המערכת מוטה נגדנו ואנחנו צריכים לשתוק… אנחנו מובלים כצאן לטבח״. 

כולם שיחקו את התפקיד שלהם בהצגה, ודאגו היטב ליצור תודעה שיש בארץ את ״ישראל השנייה״, שמרגישה שכמו שדפקו אותם המערך עד שנות ה-70, עכשיו דופקים אותם על ידי תפירת תיקים לנתניהו.

אין טעם להציג טיעוני נגד לנראטיב הזה, שהרי אף אחד לא ירצה להקשיב. שני הצדדים מעדיפים לשמוע את הצעקות של עצמם, ולא את הטענות של האחר. השיח הציבורי מת. יחי השיח של הרשתות החברתיות.

ריקלין. צילום מסך יוטיוב
ריקלין. צילום מסך יוטיוב

נתניהו נגד מדינת ישראל

אם לעומת זאת, אינכם מאמינים לתזה הביביסטית לעיל, אזי אתם רואים איך בשם חילוץ עורו מאימת הדין, מוכן ראש הממשלה להטיל דופי בכל העולם, ללגלג על שוטרים (״המלצות המשטרה מושלכות לפח״) פרקליטים (״שי ניצן במסע ציד״) ובית המשפט (עקרונית, כלפי בית המשפט כולם השתלחו עד כה מלבד נתניהו. עוד מעט, כשהתיקים יהיו בדיונים בבית משפט, גם ביבי יצטרף לחגיגה). גם אז נפגע האמון בשלטון החוק: הסופר הצרפתי שארל פגי אמר כי ״ניצחונה של הדמגוגיה הוא ארעי, אך ההרס שהיא משאירה אחריה הוא נצחי״.

מה יגידו נחקרים שיגיעו כעת להיחקר במשטרה, מה יטענו בבית המשפט? הם שמעו את כל בכירי השלטון אומרים שהמערכת כולה מקולקלת. שרדפו את גל הירש, שחיפפו לרות דוד, שתפרו את זדורוב, אולי אפילו את יגאל עמיר. כמובן שאת ראש הממשלה תפרו, ואם אותו תפרו אז ברור שגם אותי יכולים לתפור. לא נאמין יותר לאף הכרעת דין, שהרי כל אחד יגיד שכמו שתפרו את ביבי, תפרו גם אותו. 

החשיבות של אמון הציבור בשלטון החוק

לממלכתיות וכיבוד הדמוקרטיה ישנה חשיבות לאמון הציבור בשלטון החוק. אם אין אמון בשלטון החוק, אין שלטון חוק, אלא משטר אפל וחשוך, בו הציבור לא סומך על השלטון, והשלטון בתורו אינו סומך על הציבור, ואוכף את שלטונו בדרכים שכולנו סולדים מפניהן (בתקופת השטאזי במזרח גרמניה, מרוב חוסר האמון הכללי בשלטון, הטענה היא ששליש מתושבי המדינה היו סוכנים ברמה כזו או אחרת בשטאזי). תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 העידו על כך שרבים חשים חוסר אמון ניכר ברשויות החוק, שהרי אין דרך אחרת ליישב את תוצאות הבחירות, בהן נתניהו קיבל מספר כה רב של מנדטים, מלבד אמון בנתניהו על חשבון חוסר אמון בשלטון החוק. 

האמון בשלטון החוק, הוא הסיבה שאנו כאזרחים במדינה מצייתים לחוק: בעבר, נקרא לזה בתקופה של המצב הטבעי (כפי שמכונה על ידי אסכולת המצב הטבעי כמו הובס למשל), לא היו חוקים, וכל דאלים גבר. אט אט, יצרו בני האדם מיתוסים שונים, שתפקידם היה לגרום לאנשים לציית לחוק: אלוהים יעניש אותך אם לא תציית למשל, היה מיתוס די אפקטיבי, ואכן הדתות השונות שימשו כמנגנון שלטוני לאורך אלפי שנים. אט אט נכנסו מנגנונים נוספים. המדינה הדמוקרטית המודרנית שואבת את הצדקתה לאכיפת החוק, בכך שהיא מייצגת את הציבור על ידי נבחרי העם, והציבור מאמין בעקרונות החוק של המדינה.

הפילוסוף של המשפט H.L.A Hart, אמר שכאשר חוק מורה לנו מה לעשות, יש לנו חובה משפטית לעשות כך- מבחינת המערכת המשפטית, זה יהיה מוצדק להפעיל נגדנו סנקציה במקרה שאנו מפרים חוק. אולם לא משנה מהי התיאוריה הטובה ביותר להצדקת שלטון החוק, העניין הוא שבכל מדינה מודרנית, שלטון החוק מוצדק מעצם קיומו.

נתניהו מבקש פשוט לשרוף את האמון הזה. אמון הציבור בשלטון החוק הוא חשוב: הוא שמונע מאנשים לעשות דין לעצמם, ולחזור למצב הטבעי. הוא שמונע מאיתנו לעבור באור אדום בכביש, מונע מאיתנו לעשוק את החלשים מאיתנו, לתקוף את מי שאנו לא אוהבים.

תנאי הפתיחה של האמון בשלטון החוק בישראל ממילא אינם טובים: במדינה שבה ציבור שלם לא מתגייס פשוט כי הוא החליט שהוא לא רוצה, קשה להאמין לשוויון בפני החוק, שהוא עיקרון חשוב לאמון בחוק. במדינה שבה בונים מאחזים בניגוד להוראות בית המשפט, שבה נהוג תרבותית לעשות עסקה ללא חשבונית וללא מע״מ, לחתוך בכביש כשאין לנו סבלנות, ולעשות כל מיני דברים כי פשוט אנחנו מרגישים שזה לא נורא כי כולם עושים ככה, אמון הציבור בשלטון החוק מעולם לא היה מהגבוהים במדינות המערב.

אולם בשנים האחרונות, נתניהו, באופן ישיר ובאמצעות שליחיו, הוריד אותו עוד קצת, ובשבועות האחרונים ריסק אותו כמעט לחלוטין. זאת מורשתו של נתניהו. 

פוסטים נוספים

פוסטים נוספים

תגובה אחת

בא לכם להגיב?