נתניהו פופארט

נתניהו בנה עצמו לאורך כל הקריירה שלו, על ידי דה-לגיטימציה לכל מי שאינו הוא פחות או יותר. אולם כנראה שאת חיצי הדה-לגיטימציה שלו, הפנה יותר מכל ״לתקשורת״, אותה הוא ממשיל לתמנון ששולח זרועות לכל מיני מקומות, ממש כמו בקריקטורות האנטישמיות של פעם. נתניהו ידוע כמי שאמר שלל אמירות כגון "השמאל והתקשורת מתגייסים למסע ציד אובססיבי נגדי". את יחסיו ״המורכבים״ עם התקשורת, ניתן היה לזהות עוד מן הקמפיין הראשון של נתניהו לראשות הממשלה, בשנת 1996.

אבל מה שמדהים במיוחד ביחסים של נתניהו עם התקשורת, במיוחד היום, הוא האירוניה: עם כל הבכי הבלתי פוסק שלו כלפי התקשורת כבר יותר מ-30 שנה, כיום שליטתו בתקשורת בישראל, ובעיקר על הדרך שמרבית הישראלים צורכים מידע ותופסים את העולם, היא כמעט ללא מיצרים, והוא נותן תחרות לשליטים במדינות שהן איך לומר, פחות דמוקרטיות. ״לזכותו״ של נתניהו, ייאמר שהוא תוקף פחות את התקשורת כיום, והסיבה לכך היא שנתניהו פשוט הכניע אותה: גם גופי התקשורת הביקורתיים כלפי נתניהו כמו ידיעות אחרונות וקשת, התאזנו כך שנתניהו זוכה בהם ״לפרגון״ שהוא הו כה אוהב, או לפחות לסיקור ״מאוזן״.

בשילוב עם השליטה שלו בכמה כלי תקשורת שאוכלים מכף ידו, כמו ערוץ 20 וישראל היום, ותועמלנים מטעמו כמו בועז ביסטמוט, עמית סגל, ויעקב ברדוגו, שנמצאים בכלי תקשורת נפוצים, ומדבררים אותו, נתניהו הגיע לנחלה מבחינה תקשורתית ומסריו. אם נצרף לזה את העובדה שאין אופוזיציה אפקטיבית בישראל, ומערכת משפט מוחלשת, נתניהו יכול לשלוט כאן עד יום מותו כמעט ללא הפרעה. אז איך נתניהו שולט היום בתקשורת? איך הוא הכניע את כולם אחד אחד? תמשיכו לקרוא. 

נתניהו והתקשורת

ערוץ 13

ערוץ 13 הוא תוצאה של מיזוג בין רשת לערוץ 10 הישן וחברת החדשות שלו. בעבר נתניהו התבכיין רבות כנגד הביקורת שספג מערוץ 10 (לא הסכים לנוכחות של בן כספית, הטיל וטו על רביב דרוקר). פרסומים בחדשות 10 אכן הביאו לביקורת כנגד נתניהו, ובין השאר נפתחו חקירות בגין חשיפות של דרוקר כמו ביבי טורס ופרשת הצוללות, וחשיפה של חלק מהפרטים בתיק 1000. למעשה, בתיק 1000 נחשף כי חלק מהחשדות נגד נתניהו, היו שנתניהו תיווך לרכישת ערוץ 10 בזמנו על ידי מילצ׳ן

עם זאת, חדשות 13 של היום הן לא ערוץ 10, אפילו לא קרוב. הערוץ בקשיים כלכליים, וכלי תקשורת מוחלש הוא תמיד טוב לנתניהו. הבעלים העיקרי של הערוץ היום, המיליארדר לן בלווטניק, הוא איש עשיר כקורח. עם זאת, הוא מייבש את ערוץ 13 בתקציבים, והערוץ המוחלש לא מצליח לייצר מספיק הכנסות עצמאיות כדי להתחרות בערוץ 12 לאורך זמן. בינתיים, חדשות ערוץ 13 החליפו את המנכ״ל גולן יוכפז בישראל טוויטו, והקיצוצים בחברת החדשות של הערוץ המפסיד ניכרים בתוצאה, עם מהדורת חדשות מיובשת.

בלווטניק, בעליו של מפעל המלט נשר, ממתין להטבה רגולטורית שתאפשר לו להפסיק להתחרות בייבוא מלט מחו״ל, ולהגדיל את רווחיו ממכירת מלט עוד יותר. בעתיד אולי ייחשף יום אחד הקשר (לכאורה!) בין החלשת ערוץ 13 לבין ההטבות שמקבל בלווטניק (אם לכאורה יש קשר כזה). אולם, אם לא תהיה עיתונות עצמאית, לא יהיה מי שיחשוף זאת. 

לן בלווטניק
לן בלווטניק ונתניהו. צילום בלווטניק: מארק ניימן, לע״מ. צילום נתניהו: תמונה חופשית.

הרשתות החברתיות

קהל אדיר בישראל צורך את החדשות שלו בעיקר דרך רשתות חברתיות (שהן בעיקר פייסבוק וטוויטר). השיח של הימין ברשתות החברתיות נוכח ביותר: כאן טמון הכוח האמיתי של נתניהו בתקשורת, או ליתר דיוק, בדרך שבה עם ישראל צורך מידע שמעצב את השקפת עולמו. נתניהו עצמו כבר שנים אינו מתראיין בפני מראיינים שלא מוכנים לנשק את רגליו, ולכן לא מגיע בכלל לערוצי החדשות ״הלעומתיים״ (את ״הראיונות״ שלו הוא משאיר לאלירז שדה, בועז גולן ושמעון ריקלין). עם זאת, נתניהו מתקשר עם הציבור שלו ישירות רק דרך רשתות חברתיות, דרך דפי הפייסבוק שלו, של הליכוד, של השרים שלו, דפי הטוויטר של הנ״ל וכדומה. 

כפי שניתן לראות בתמונה, מלבד ״מחזקים״ (הנתונים למטה הם מתוך CrowdTangle, באדיבות אורי קול ממחזקים), העמודים המשפיעים ביותר בפייסבוק (ב-12 החודשים האחרונים), הם עמודי ימין מובהקים (כן, גם זה של עמית סגל). כפי שניתן לראות, ההשפעה של הימין על השיח ברשתות החברתיות היא עצומה:

נתוני פייסבוק
נתוני פייסבוק מתוך CrowdTangle, בדבר דפי הפייסבוק המשפיעים בישראל.

לכאורה, אפשר לטעון, מה רע בזה? דרך הרשתות החברתיות, הרוב בעם מקבל את הייצוג האמיתי לעמדות שלו, מה שהוא לא מקבל דרך התקשורת הממסדית. עם זאת, מדובר במצג שווא של רוב, ובנוסף, מדובר בכלי המשמש להסתה אלימה, ובעיקר לדיכוי של השיח.

באמצעות השיח האלים ברשתות החברתיות, נתניהו והימין נותנים תחושה שעמדותיהם מהוות את הרוב בציבור, ואילו ״התקשורת״ מייצגת את עמדת המיעוט. עם זאת, נתניהו והימין יוצרים את תחושת הרוב הזאת, בין השאר, באמצעות בוטים, כלומר משתמשים פיקטיביים, שמהדהדים מסרים שמקובלים על בלפור. הליכוד מכחיש כמובן: עזרה לכך העובדה שחלק מאלו שנטען נגדם כבוטים, התבררו כאנשים אמיתיים. עם זאת, הטענה הזאת לא שוללת את העובדה שאלפי פיקטיביים אכן קיימים, ומישהו מפעיל אותם. צבא הבוטים הזה אכן קיים, כפי שגילה השבוע רענן שקד. בנוסף, משקיעים הפוליטיקאים סכומים אדירים על פרסום ברשתות חברתיות, כאשר מפלגות שזוכות להיבחר לכנסת מקבלות החזרי מימון בהתאם לתוצאות הבחירות שלהן, מה שמאפשר לליכוד השקעה גדולה ללא סיכון (היות ובשנים האחרונות, הליכוד מצליח להביא מספר רב של מנדטים בבחירות).

אבל זה לא רק בוטים: נתניהו מטפח ״חיילים״ אמיתיים ברשתות החברתיות, שעושים עבורו את העבודה. השבוע, בהתייצבות נתניהו בפתיחת משפטו, זכינו לראות את נתניהו עם ״פעילה חברתית״ בשם אורלי לב. מדובר באישה שהפיצה ברבים את מספר הטלפון של אביחי מנדלבליט בקבוצות ווצאפ, מה שהביא לכך שמנדלבליט קיבל מטר של קללות ואיומים על חייו בטלפון האישי. לב אף צירפה תמונה של מנדלבליט וכתבה: ״את החיוך הזה חייבים למחוק״. אורלי לב כמובן לא לבד, ולנתניהו יש עשרות אנשים אמיתיים שמקדישים שעות מזמנם כדי להלל אותו וכדי להיכנס בשמאל. כפי שניתן לראות, ככל שהשפה שלהם בוטה יותר וככל שהמטרות מתואמות עם אלו של נתניהו, כך הם זוכים לתת יותר נשיקות על ידיו. 

רונית הביביסטית

ערוץ 12

ערוץ 12 הוא היריב הגדול של נתניהו בתקשורת, או לפחות אחד הראשיים. לנתניהו אין אף שוט (כנראה) כנגד עיתונאים כמו אמנון אברמוביץ׳, דנה וייס, אהוד יערי, קרן מרציאנו וגיא פלג, ועיתונאים איכותיים נוספים בחברת החדשות של ערוץ 12. נתניהו לאורך השנים הסית רבות כנגד הערוץ, ויאיר נתניהו, באמת חמד של בחור, מתכסח השכם והערב עם דנה וייס, גיא פלג ועוד. 

עם זאת, ערוץ 12 הפך ״מאוזן״ הרבה יותר בשנים האחרונות, וכשאני כותב מאוזן, אני מתכוון לכך שנתניהו מחזיק שם נכסים מטעמו. הדוגמה המובהקת לכך כמובן היא בועז ביסמוט, שאפילו לא מעמיד פנים אובייקטיביות במשדרי החדשות של יום שישי בהם הוא מופיע. ביסמוט, העורך של ״עיתון״ ישראל היום, שהתמנה לתפקיד רק לאחר שקודמו בעמדת העורך, עמוס רגב, הפגין קשיי נאמנות למנהיג העליון, שומר על נתניהו מכל משמר, וכאשר מוצגת ביקורת כנגד נתניהו, הוא מבקש לשאול ״אבל מה עם הכרת הטוב?״. איש אופטימי שכזה.

החשוד הפחות מיידי הוא עמית סגל, שהוא עיתונאי אמיתי, רציני ויסודי. הוא ימני, זו זכותו המלאה. אולם הדברור שלו לנתניהו מבחינה כמותית ואיכותית מעלה לכל הפחות חשד לעובדה שהוא עיתונאי מטעם. ערב הבחירות האחרונות, הביא עמית סגל סקופ משמעותי: חשיפה של היועץ של בני גנץ, ישראל בכר, מוקלט בקולו ואומר ״גנץ פחדן וטיפש, הוא סכנה לישראל״. על פניו, חשיפה מדהימה, אולם, כיצד בדיוק הגיעה אל עמית סגל הקלטת הזאת? המקור אמנם מסתתר מאחורי חיסיון עיתונאי, ובצדק, אולם כאשר נחשפה מעורבות נתניהו ביצירת הקלטת הזאת, צריכה להידלק נורה אדומה מעל הדיווח הזה. מה הקשר בדיוק בין עמית סגל לבין נתניהו? 

בועז ביסמוט
בועז ביסמוט, צילום מסך מתוך חדשות 12

החשודים המיידיים

נתניהו הצליח לקבל אהדה ציבורית בגופים עיתונאיים רציניים כמו ערוץ 12 ו-13, והצליח להשתלט על השיח הפוליטי ברשתות החברתיות. בנוסף, מחזיק נתניהו במנוף רציני על תאגיד השידור הציבורי, שכנראה לעולם לא יוכל באמת להציג ביקורת על השלטון. 

אולם להשלמת התמונה על השליטה של נתניהו באופן שבו עם ישראל צורך תקשורת, חשוב לציין שפטרונו של נתניהו, שלדון אדלסון, קנה לו עיתון במתנה, ולפחות עד הסכסוך בין נתניהו ואדלסון, היה נתון העיתון הנפוץ בישראל לשליטתו הבלעדית של נתניהו. כיום קשה לדעת לאן נוטים האינטרסים של איל ההימורים האמריקאי, על זה רק הוא יכול לענות. עם זאת, קשה לי להאמין שאדלסון עבר לתמוך בתמר זנדברג. לנתניהו כמובן יש גם את ערוץ 20, שאמנם אנשים כמעט ולא צופים בו, אבל אסופת מעריצי נתניהו שהתקבצה לה שם, מסבירה מדוע זה הערוץ היחיד אליו נתניהו מסכים להתראיין אליו

מלבד זאת, תמיד עומדת באוויר הסברה שלעולם לא נוכל להוכיח את אמיתותה, אך שווה לחשוב עליה: לנתניהו יש ממשלה עצומה בהיקפה, כאשר כמעט כל אחד מחבריה חסר עמוד שדרה לחלוטין. כאשר אמיר אוחנה מגיע להתראיין בתקשורת, או כשמירי רגב מתראיינת לתקשורת, הם לא מייצגים את עמדותיהם, אלא את העמדות של נתניהו. נתניהו יכול לייבש אולפני טלוויזיה, בכך שיאסור על חברי הממשלה שלו להתראיין, והם תמיד יגידו דברים שהם על דעתו של ראש הממשלה. גם בתרחיש האופטימי ביותר, ערוצי הממשלה תלויים בממשלה כדי לשרוד, שהרי הם תלויים בחברי הממשלה שיגיעו להתראיין, וכאשר אלו יבואו, הם מהווים מכפיל כוח למסריו של נתניהו. כמו כן, לכאורה, אם נתניהו מטיל וטו על מרואיין כזה או אחר, יתכן וערוצי הטלוויזיה נאלצים לציית לווטו הזה. שמעתי על מקרים כאלה אבל אני לא יכול להסתכן ולציין שמות.

מהו אם כן, ״תשובת השמאל״? אני סבור כי כיום לא ברור לרבים בישראל מה מייצג באמת השמאל מבחינת רבות, מה שתורם לניכור כלפי השמאל שלא בצדק, ומלבה מתחים פנים-חברתיים. המתיחות בארץ לא פשוטה, ולא נראה שזה משתפר בקרוב.

אמרו לי שהמילה ״שמאל״ מעוררת אנטגוניזם, ועדיף שלא לעצבן אנשים כדי שייכנסו יותר לאתר. על כך אני אומר, שמי שמתעצבן מעצם המילה שמאל, צריך לחשוב עם עצמו מדוע הוא כל כך שונא את השמאל. אני מזמין אותו לקרוא כאן ולקבל רושם אחר.

לקריאה נוספת
לקריאה נוספת
  • בואו נעבור לצבא מקצועיבואו נעבור לצבא מקצועי
    הזמרת והחיילת נועה קירל הופיעה בפני חיילים ביום העצמאות, כאשר מאחוריה ״חיילים מרקדים״ במדים. מדובר היה במראה סוריאליסטי במיוחד, והתמונות הפכו לויראליות משום הגיחוך שהן עוררו בעיני כל מי שנולד …
  • למה גם אתם צריכים להצטרף לסיור של שוברים שתיקהלמה גם אתם צריכים להצטרף לסיור של שוברים שתיקה
    בתור בלוגר מוביל דעה בשמאל שכמוני (לא באמת), החלטתי להצטרף לסיור מאורגן של ארגון שוברים שתיקה, כדי לראות בעצמי What the fuss is all about. בשירותי הצבאי שירתתי חלק מן …

3 תגובות

  1. לא הבנתי מה אתה רוצה מעמית סגל לגבי הפרסום של הקלטת ישראל בכר ערב הבחירות, אתה כותב שזה שנתניהו היה מעורב בהקלטה יוצרת סימני שאלה מה הקשר בינו לבין נתניהו ולא הבנתי הרי 90 אחוז מהעבודה של כל כתב פוליטי היא להשיג הדלפות מפולטיקאים של טינופות אחד על השני ואין בזה יותר מעבודה עיתונאית משובחת.

השאר תגובה