שקד מורג

תשובת השמאל, כידוע לרובכם, היא היומרה הגדולה שלי להביא במקום אחד את ההסברים הכי מנומקים, ממצים ומקיפים, לשאלות הקשות המועלות נגד השמאל בספרה הציבורית. היופי הוא, שאין הכרח שאני תמיד יהיה זה שנותן את התשובות. שוחחתי השבוע עם שקד מורג, מנכ״ל תנועת שלום עכשיו, כדי לשמוע את ״תשובת השמאל״ שלה, לשאלות על המדינה, השלום והחיים.

מורג, בת 35, גדלה ביישוב רמות השבים. בצבא שירתה בחיל האוויר. לדבריה, במהלך לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, ״נדבקה בחיידק הפוליטי״: ״למדתי באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בפילוסופיה וקוגניציה (שזה תואר מדהים ומעניין ממש!). במסגרת לימודי התואר, עשיתי מלגה בעמותה שפעלה בירושלים בשם מהפך תע'ייר (Mahapach-taghir) שזו עמותה יהודית-ערבית-פמיניסטית, שעושה מגוון פעילויות חברתיות בירושלים. לפני זה, אמנם הייתה לי תודעה מסוימת שאני שמאל והייתי בתנועת נוער וכאלה, אבל לא הייתה לי תפיסת עולם פוליטית עמוקה ומגובשת. במהפך-תע׳ייר, אחרי שנחשפתי מקרוב לפערים בין יהודים לערבים, למתחים, לקונפליקטים, עברתי איזה מהפך תודעתי והפכתי חיה פוליטית באמת״. 

איך התחלת במעורבות פוליטית?

״אחרי התואר התחלתי להיות פעילה בסניף הירושלמי של מרצ. הייתי אחראית על ניהול השטח של מרצ באיזור ירושלים בבחירות ב-2013. לאחר הפעילות שלי בסניף המקומי בעיר, ח״כ מיכל רוזין שנכנסה לכנסת וראתה את הפעילות שלי בסניף ירושלים, בחרה בי לשמחתי להיות עוזרת פרלמנטרית שלה. לאחר התקופה שלי עם מיכל רוזין, עבדתי כמ״מ מזכ״ל תחת מוסי רז, שהיה אז מזכ״ל מרצ. כשמוסי רז נכנס לכנסת לאחר התפטרותה של זהבה גלאון, שימשתי תקופה מסוימת כמזכ״ל התנועה בפועל. בינתיים, אחרי שאבי בוסקילה עזב את שלום עכשיו ורץ לראשות מרצ, הייתה תקופה של בערך חצי שנה שלשלום עכשיו לא היה מנכ״ל. לאחר הפריימריז למרצ, התמניתי לתפקיד בשלום עכשיו״. 

היום, יותר מתמיד

איך את רואה את הרלוונטיות של שלום עכשיו בשנים האחרונות?  שלום עכשיו היא תנועה שעצם קיומה מהווה סדין אדום לחלקים משמעותיים בחברה הישראלית. איך אפשר לקדם סדר יום פוליטי, כשלא מעט אנשים פשוט פוסלים אותך על הסף?

״קודם כל אני לא חושבת שרוב האנשים פוסלים את שלום עכשיו על הסף. אני חווה את שלום עכשיו כתנועה יחסית מקובלת. גם באווירת הדה-לגיטימציה לשמאל ולארגוני זכויות אדם, שלום עכשיו נחשבת עדיין ללגיטימית ותקפה: מצטטים אותנו בתקשורת, אנחנו מוזמנים להרצאות וכדומה.זה נכון שיש גילויי איבה כלפי שלום עכשיו ברשתות חברתיות, אבל יש גם הרבה מאד גילויי תמיכה ושיתוף של קמפיינים. למשל, הסרט שיצרנו לרגל 40 שנה להסכם השלום עם מצרים היה ויראלי, מאד וזכה למעל מיליון צפיות.

מעבר לכך, אני גדלתי בעולם שבו שלום הוא ערך. כלומר, בין אם שלום הוא בר השגה ובין אם לאו, אני גדלתי בעולם שבו ״תפיסת הטוב״, היא הסכם שלום בין ישראל לבין העם הפלסטיני, ולפחות תיאורטית יש לשאוף אליו. עד לפני כמה שנים, השאיפה לשלום נתפסה כדבר רצוי, ממלכתי, פטריוטי אפילו. נראה כי עם השנים, הציבור התרחק מן האידיאל הזה.

בעיני, אחד התפקידים של ״שלום עכשיו״, היא בדיוק בשביל זה: לנסות להחזיר את השלום ללגיטימיות בתוך השיח. הדרך להשיג זאת מבחינת שלום עכשיו הוא חיבור לציבור, בין השאר על ידי פעילות שטח: משמרות מחאה, הפגנות, הקמת תאי סטודנטים באוניברסיטה, פעילות הסברתית מסוגים שונים, מיזמים של הנגשת מידע לציבור (כמו ״חזון״ שהוא מיזם של הכשרת מרצים בנושא פתרון שתי המדינות). לפעמים אלו גם דברים שמגיעים מהפעילים: אחד הפעילים של שלום עכשיו, העלה רעיון של הקמת אתר אינטרנט שירכז חומרי לימוד חינוכיים, לטובת מורים שרוצים להעביר שיעורים על השלום.

הנגשת המידע היא חשובה, אבל החדרת הלגיטימיות של השלום לשיח היא חשובה עוד יותר. אנחנו מדברים עם אנשים צעירים ושואלים אותם מה דעתם על שלום ופתרון שתי המדינות. לפעמים אומרים לנו בתשובה: ״מה? אבל אמרו לנו שאין פרטנר״, או שיש כאלה שאומרים שהם רואים עצמם כשמאלנים, אבל לא מספיק מבינים את ההיסטוריה של הסכסוך כדי לענות, ותשובות דומות המעידות על חוסר בטחון להילחם על העמדה הזאת. נהייתה איזו תחושה בדור הצעיר, שכדי להיות בעד השלום, אתה חייב להיות מאד מלומד. למה? משום שזו כבר לא העמדה המובנת מאליה. מעבר לכך לא מעט קולות בימין צועקים בכזה בטחון, שזה נוטע חוסר בטחון באחרים. אני מאמינה ששלום עכשיו יכולה להחזיר את השלום לזרם המרכזי בשיח״. 

הפגנת הדגלים השחורים

מי שמתפשר מפסיד

שלום עכשיו שואפת לשלום, ותיאורטית, רצוי שיהיה עכשיו. עם זאת, שקד יודעת שהדרך לשם ארוכה. כששאלתי את שקד מה הייתה רוצה להשיג בשנים הקרובות בשלום עכשיו, היא משיבה ״לזקוף מחדש את גבו של השמאל הישראלי, ולהחזיר את המילה שלום לשיח של המיינסטרים״.

שקד מורג: ״היום, דווקא יותר מתמיד, חשוב שיהיה ארגון שמאל שאומר ששלום הוא משהו לשאוף אליו ולהתגאות בו, לא להתבייש בו. אגב, רק להבהיר: גם אם ניפרד מן הפלסטינים, ואפילו אם תקום מדינה פלסטינית, זה עדיין לא אומר בהכרח שיש שלום. לצורך העניין, גם השלום עם מצרים, הוא לא בדיוק שלום במלוא מובן המילה. המטרה של שלום עכשיו היא שלום אמיתי עם הפלסטינים, הבנה אמיתית ששני העמים יכולים להרוויח ממצב של שלום ביניהם. בעצם, שלום עכשיו היא לא רק תנועה לסיום הכיבוש, אלא תנועה של ישראלים למען ישראלים. התפיסה שלנו היא ששלום הוא אמנם צודק, אבל הוא גם הדבר הטוב עבור החברה הישראלית ומדינת ישראל״.

מה את חושבת המצב הפוליטי כיום? היומרה של גנץ, אורלי-לוי, פרץ ושמולי, להיכנס לממשלה בראשית נתניהו?

מורג: ״הייתי במרצ חמש שנים. אחת הסיבות שנשארתי שם כל כך הרבה זמן, היא שמרצ היא מפלגה שמלאה באנשים שלא מתפשרים על האידיאולוגיה שלהם בשביל פופולריות או תפקידים וכאלה. מה שהשנה האחרונה בפוליטיקה לימדה אותנו, היא שכשמתפשרים מתאכזבים. הקולות שאמרו ״טוב, נחליק לאורלי לוי את זה שהיא תמכה בחוק הלאום, וזה שהיא הייתה עם ליברמן, ושהיא לא אוהבת ערבים… אנחנו בכל זאת מסכימים על כמה דברים, אז נלך איתה ונעלים עין״, אותם קולות כנראה הרגישו אכזבה קשה כשהיא עשתה מה שעשתה. זה גם מתסכל בסופו של דבר, כי אני חושבת שכן צריך שיתוף פעולה נרחב, אבל בדברים כאלה לא צריך להתפשר. 

אסור תמיד להתפשר?

מורג: ״פשרה היא לא מילה גסה. לפעמים החיים והפוליטיקה כן מחייבת פשרות, והפשרה היא הדרך הטובה ביותר לייצג את הציבור שלך. אבל זה לא אומר שצריך להתקרנף. למה הכוונה? אם מחר נניח ניצן הורוביץ ייכנס לממשלה, אבל עם כניסתו לממשלה הוא ממונה לשר לענייני מו״מ עם הפלסטינים, והוא מצליח להוציא התחייבות פומבית מן הממשלה לפתרון הסכסוך, אז הוא אמנם מתפשר בזה שהוא יושב עם נתניהו, אבל לפחות הוא כן לגבי זה, ולפחות הוא מביא בכך משהו עם ערך אמיתי. 

לעומת זאת, פוליטיקאי שנכנס לשבת עם נתניהו רק עבור סידור עבודה אישי שלו, זה בעיני להיות פוליטיקאי מן הזן הפחות מוערך, זו התקרנפות.  

הכי גרוע, זה גם להתקרנף, וגם להיות בסוף באופוזיציה. קח דוגמה: השבוע היה אירוע טרור במצוקי דרגות השבוע, שבו נערים ממה שמכונה ״נוער הגבעות״ שהיו במאהל בידוד עקב הקורונה, תקפו פלסטינים באלימות קשה, והציתו שני רכבים של פלסטינים. הייתי מצפה מכל פוליטיקאי במרכז-שמאל שיגנה את המעשים הללו, מבלי לחשבן לזה שיהיו אנשים בפייסבוק ובטוויטר שלא יאהבו את הודעת הגינוי הזאת. האנשים האלו ששתקו, אני יודעת שהם מסכימים איתי, אבל ברגע האמת מתפשרים על האמירה שלהם. הדוגמה הזאת מסבירה בעיני למה שלום עכשיו היא רלוונטית מתמיד״.

מהו אם כן, ״תשובת השמאל״? אני סבור כי כיום לא ברור לרבים בישראל מה מייצג באמת השמאל מבחינת רבות, מה שתורם לניכור כלפי השמאל שלא בצדק, ומלבה מתחים פנים-חברתיים. המתיחות בארץ לא פשוטה, ולא נראה שזה משתפר בקרוב.

אמרו לי שהמילה ״שמאל״ מעוררת אנטגוניזם, ועדיף שלא לעצבן אנשים כדי שייכנסו יותר לאתר. על כך אני אומר, שמי שמתעצבן מעצם המילה שמאל, צריך לחשוב עם עצמו מדוע הוא כל כך שונא את השמאל. אני מזמין אותו לקרוא כאן ולקבל רושם אחר.

לקריאה נוספת
לקריאה נוספת
  • ״שניים אוחזין״: איזו ממשלה תהיה לנו?״שניים אוחזין״: איזו ממשלה תהיה לנו?
    הבחירות שהתקיימו השבוע הביאו תוצאות חריגות במיוחד, היות ולמרות שכל הקולות כבר נספרו, לא ברור מי ניצח ומה יקרה בסופו של דבר. זאת הודות לשיטת המשטר שלנו, שקובעת בעצם שמי …
  • מדוע נתניהו מסית נגד ערוץ 12?מדוע נתניהו מסית נגד ערוץ 12?
    בסופ״ש נתניהו העלה פוסט לעמוד הפייסבוק שלו, ובו קרא להחרים את סדרת הטלוויזיה ״הנערים״ של HBO. הסדרה עוסקת באווירה שהייתה בישראל לאחרת חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, שהובילה בסופו של …

השאר תגובה