הצנחנים בכותל.
הצנחנים בכותל. צילום: דוד רובינגר, לע״מ

תמונת ניצחון?

באולפני הטלוויזיה וקטעי הפרשנות הרבים המאיימים להטביע אותנו לאחרונה, מדברים לא מעט על הצורך בתמונת ניצחון. המטרה כעת היא לסיים את המבצע באקורד סיום של תמונת ניצחון מוצלחת על החמאס. השאיפה הזאת תמוהה למדי. אפשר להבין מדוע פוליטיקאים רוצים להשיג תמונת ניצחון: פוליטיקאים עוסקים המון בתדמית ובשיווק. תמונת ניצחון יכולה לסייע להם לשווק את המבצע כניצחון, ולהנדס את תודעת הציבור ביחס למבצע. אולם מדוע לעזאזל אנחנו הציבור שאופים לתמונת ניצחון? הרי תמונת ניצחון, אין פירושה בהכרח ניצחון. ניתן היה לחשוב שהציבור מעוניין בניצחון אמיתי, לא בסתם תמונה של ניצחון, שהרי אנחנו יודעים שתמונות יכולות גם להטעות. ההיסטוריה של תמונות ניצחון מלמדת שלא לתת אמון מלא בתמונות ניצחון: תמונת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטג רוטשה ובוימה על ידי הסובייטים, וגם הנפת הדגל לאחר הקרב באיוו ג׳ימה של חיל הנחתים האמריקאי בוימה גם היא. 

כאשר אנו מראש מכוונים להשיג תמונת ניצחון, ולא ״ניצחון״, אנו כאילו מכירים במשתמע עם כך שאין לנו באמת בעיה לחיות בעולם מזויף, שבו כל מה שקובע הוא מראית העין של דברים. אפשר לתהות אם פשוט התרגלנו לכך כחברה, לחיות בעולם שמתעסק רק בנראות, ולא במהות. חלקינו מעלים כל יום תמונת ניצחון לאינסטגרם שלנו, כדי להראות כי במרדף האינסופי הזה אחר העונג, ידינו על העליונה. אנו מרכזים מאמצים כדי לגרום לכך שאחרים יחשבו שהבנו את הדרך לחיות את החיים האלה, במקום פשוט לחיות אותם. אולם אנחנו יודעים שהתמונה שווה אלף מילים, אבל מסתירה הרבה יותר מכך. התמונה לא מספרת את המציאות המורכבת של חיינו. אבל אנחנו גם לא רוצים שהיא תספר. אנחנו רוצים שהיא תראה שאנחנו ניצחנו.

גם האמת, מהו ניצחון? גבורה של הטובים על הרעים? אחת מתמונות הניצחון המפורסמות של מלחמת העולם השנייה היא פטריית העשן המיתמרת מעל הירושימה. האם ניתן כיום להסתכל על התמונה הזאת הערגה, ביודענו את המחיר העצום שהיא גבתה מאזרחים? אפילו תמונת הצנחנים הבוכים בכותל, אחת מן התמונות הסמליות והמצליחות בכל הזמנים, בוודאי בישראל, האם אפשר לראות רק את הניצחון במלחמת ששת הימים, מבלי לראות את התמונה המורכבת של הכיבוש שהגיע בעקבותיו? הכיבוש שמסרב להיגמר, ומחולל גם את כל הרע הזה שאנו נמצאים בו בימים האחרונים.

במערכה נגד חמאס אולי תהיה תמונת ניצחון, ואולי לא. אבל ניצחון לא יהיה. לא רק כי אי אפשר להכריע ארגון טרור כמו חמאס במערכה צבאית, אלא כי אפילו לא רוצים. עוצמתו של חמאס היא יעד של ממשלת ישראל, שהרי אם החמאס לא יהיה חזק, הרצועה עלולה ליפול לשליטתה של הרשות הפלסטינית, שתזכה בהגמוניה פלסטינית מוחלטת. במצב כזה, מדינת ישראל עשויה להיות בסכנת שלום. שלום אמיתי הוא משהו מורכב, שלא תמיד מצטלם יפה, כרוך במחירים, ויתורים, הקרבה, דרך ארוכה. אבל אנחנו לא נלך בדרך הזאת. אנחנו מחפשים תמונת ניצחון.

פוסטים נוספים

האם יש עם פלסטיני? (חלק ב׳)

בחלק א׳ הבנו את הסיבות ליצירת הטיעון בדבר ״אי קיומו״ של העם הפלסטיני. אני סבור כי הטיעון המנסה להכחיש את הלאום הפלסטיני הינו שגוי מיסודו,

מדוע הדיון על עונש מוות למחבלים מיותר?

בכנסת הקודמת (כלומר, הקודמת-קודמת), ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה להכין טיוטה של הצעת חוק עונש מוות למחבלים להעביר בקריאה ראשונה, לפי הצעה של

לקריאה נוספת

בא לכם להגיב?