בלי המשותפת אין לגנץ ממשלה
מתוך דף הליכוד בפייסבוק

כחול-לבן היא אינה מפלגת שמאל

מפלגת הליכוד יצאה לאחרונה בקמפיין בטעם עדין וממלכתי כמו שרק שם יודעים: ״בלי המשותפת לגנץ אין ממשלה״. יפה מצד הליכוד להתרכז בנושאים שבאמת חשובים לאיכות חיינו בקמפיין, ולא ליפול להסתות והשמצות דמגוגיות.

כן, המשותפת היא לא מפלגה של ערביי מחמד. מדובר בערבים שתומכים בקיום מדינה פלסטינית, מתנגדים לכיבוש ואף תומכים בהתנגדות לכיבוש. אבל ההסתה שיש כנגד הרשימה המשותפת גרועה אלפי מונים מתמיכתם של חברי מפלגת בל״ד בהתנגדות הפלסטינית.

כחול לבן לא נופלים למלכודת של הליכוד בקמפיין הזה: הם לא  מתנערים מהמסר, ולא מאשרים אותו. פשוט מתעלמים. גנץ הביע תמיכה במשותפת בעבר מצד אחד, אבל במפלגתו תומכים בפסילה של ח״כ היבא יזבק מצד שני

אולם ההסתה נגד הרשימה היא גזענות נטו, ופשוט ניזונה מן השנאה בחברה הישראלית כלפי הערבים שחיים איתנו. עם כל הבעייתיות שבמסרים של יזבק, ויש כאלה, פסילתה מהתמודדות היא צעד שגוי ולא שוויוני: אם נתחיל לקחת כל מיני התבטאויות שונות של כל מיני חברי כנסת, נגיע למסקנה שלפחות שליש כנסת צריך לפסול, בין אם משום שהם מתנגדים לערכים דמוקרטיים לפי פרשנות כזו או אחרת (רמז: חלקים מן הליכוד והמפלגות שימינה ממנו), ובין אם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ומדינה ציונית (רמז: גם החרדים). צריך לבדוק האם בבחירתה לכנסת, יזבק מהווה איזושהי סכנה בטחונית בפועל, ונראה כי במקרה שלה, התשובה היא שלילית. 

אבל בכחול לבן לא אמיצים מספיק כדי לקחת עמדה שתומכת ברשימה המשותפת או ביזבק. אולי זה בכלל לא קשור לאומץ: זו פשוט התפיסה שלהם.

גנץ וטראמפ

מפלגה About nothing

כחול לבן היא מפלגה שלא רוצה לעצבן אף אחד, אז היא לא נוקטת עמדות קצה בשום סוגיה נפיצה. משאירים שם את כל האופציות פתוחות לקואליציה, עם העבודה-מרץ מצד אחד, עם החרדים מצד שני, עם ליברמן מצד שלישי ואף עם בנט ומפלגתו מצד רביעי. אולם אפשר לפרש את תפיסת העולם של התנועה לפי מעשיה. בכחול לבן תמכו בסיפוח בקעת הירדן, ואמרו כי יפעלו לשם כך בכנסת לכשתוקם. לאחר מכן, גנץ טס לוושינגטון ואישר את תמיכתו בעסקת המאה, וכך מתבטאים באופן רשמי בכחול לבן (אחרי כל זה, הליכוד עוד מכנה אותם מפלגת שמאל). אף אחד מיש עתיד כמו עופר שלח או יעל גרמן, הנחשבים ״שמאלנים״ יותר ברשימה, לא קוראים תיגר על ההגמוניה של הקוקפיט, וקיומם ברשימה בעצם לא רלוונטי. 
 
״המצע״ של כחול לבן (אם אפשר לקרוא מצע לדף נחיתה עם שתי פסקאות) כולל הבטחה עקרה להכריע את חמאס (גבי אשכנזי השבוע כבר סימן שאפילו הוא לא מאמין בזה) וכן ״נחזק את המערכה המתמשכת בחזית הצפונית נגד התבססות איראן והתעצמות חיזבאללה״. וואו, כל הכבוד, איך הלכתם ככה עם האמת שלכם. עוד נכתב שם ״נעמיק את הליך ההיפרדות מהפלסטינים תוך שמירה על גושי ההתיישבות, הבקעה ירושלים המאוחדת והגולן״: כלומר, לכתוב דבר והיפוכו שלא אומר שום דבר. מה זה אומר היפרדות מן הפלסטינים? חד-צדדית? הרי כחול לבן מכריזים שהם נגד מהלכים חד צדדיים. מצד שני, מילים כמו ״הסכם שלום״ אין להם אומץ להגיד, וגם לא משהו קרוב לכך, וכאמור המפלגה תומכת בתוכנית המאה. 
 
בקיצור, זו מפלגה שכל מטרתה היא אכן ״רק לא ביבי״. אין לזלזל במטרה הזאת. זו מטרה חשובה. אם בגרמניה הנאצית הייתה מפלגה שתכליתה ״רק לא היטלר״, היינו מקבלים זאת בהבנה. נתניהו הוא מנהיג מושחת, מסואב, תרם רבות ליצירת שסע בחברה, טרפד את גיוס החרדים, ולא הביא שום בשורה בטחונית או מדינית בכל תקופתו. אולם מבחינה אידיאולוגית, כחול לבן אינה אלטרנטיבה של ממש. בפועל, אין סיבה להניח שהיא תיישם מדיניות שונה בנושאים בטחוניים או מדיניים מזו של נתניהו, כפי שגם בנט לא יישם מדיניות שונה מזו של נתניהו. 
 

הערת סיום

הפוליטיקה בישראל הפכה להיות מעין ״מירוץ לתחתית״, בו המפלגות מתחרות ביניהן מי ימנית יותר. בינתיים, מתוך 120 חברי כנסת המייצגים את העם, רק קצת יותר מ-20 מתוכם (וגם זה לא בטוח עדיין) מתנגדים לסיפוח ולתוכנית המאה, מתנגדים לכיבוש, ומקווים להסדר מדיני שיגיע יום אחד (שהיום נראה רחוק מאי פעם).
 
האם תמיכת כחול לבן בתוכנית המאה, אומרת שבאמת רק שישית מהעם מתנגד לכיבוש, והשאר בעדו? הרי רק האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה בערך חמישית מן העם, וסביר שלמעלה מ-95% מתוכה מתנגד לכיבוש. אז איך זה יכול להיות ש-85% מנבחרי הציבור תומכים בכיבוש? התשובה, לדעתי, היא שהכוחות הפוליטיים התומכים בסיפוח עבדו קשה כדי ליצור מנגנוני שיתוף פעולה לתמיכה במטרות שלהם. הם רתמו לכך בערמומיות את היהדות, את הציונות, את אהבת ישראל, אף על פי שאלו אינן נחלתם הבלעדית.

פוסטים נוספים

לקריאה נוספת

2 תגובות

בא לכם להגיב?