מספר החולים והמתים מקורונה

המחדל: מספר מתים גבוה בהרבה ביחס לנתוני המשק והכלכלה בישראל

נכון להיום, בישראל מתו 4,888 איש כתוצאה מן הקורונה. במנותק מהקשר, המספר הזה לא אומר הרבה ביחס לאיכות התפקוד של מקבלי ההחלטות: האם זה הרבה מתים ביחס לשלטון הסביר (משמע, תפקוד גרוע), או מעט מתים ביחס לשלטון הסביר (משמע תפקוד טוב)? במקרים כאלו, לרוב הדרך ללמוד על תפקוד הממשלה, הוא על ידי השוואה לנתונים ממדינות אחרות. דרך אפשרית לעשות זאת, היא להשוות את יחס מתים פר מיליון איש (נתונים מאתר וורדלדומטר, שראיתי שהרבה הולכים לפיו): בישראל מתו נכון להיום, 531 איש. בארה״ב  מתו 1,378 על כל מיליון איש, בצרפת 1,182, בגיברלטר גרים פחות מארבעים אלף איש, אבל אם היו גרים שם מיליון איש בדיוק, לפי היחס הנוכחי שלהם היו מתים שם 2,345 בני אדם.

על פניו, 52 מדינות בעולם סופרות יותר מתים פר מיליון מישראל, שזה נשמע לכאורה סביר. אלא שלישראל תנאים טובים מאד, אל מול מדינות אחרות: ישראל היא מדינת אי, עם רק כניסה אחת. נכון, ישראל היא לא בדיוק אי כמו קפריסין, בין השאר בגלל מעברי הגבול הרשמיים והלא רשמיים עם שטחי הרשות הפלסטינית. מצד שני, הגבולות שלנו עם הרש״פ פרוצים, משום שהממשלה שלנו מעולם לא גיבשה מדיניות ביחס לרש״פ, ולמעשה מתעלמת מקיומה ככל הניתן. לכך יש להוסיף גם כי ממוצע הגיל של האוכלוסייה בישראל הוא צעיר יחסית, מה שגם תורם להפחתה בשיעור התמותה,[1] ולהעצמת המחדל של הממשלה בטיפול בנגיף.

בדיקה שנעשתה לאחרונה על ידי מכון אוסטרלי בשם מכון לאווי, השוותה את הטיפול בקורונה בין מדינות, לפי מספר המתים, מספר הבדיקות שנעשו ומספר החולים המאומתים. לפי הדירוג הזה, ישראל נמצאת במקום ה-62 בעולם בטיפול בקורונה בשקלול כל המדדים. סה״כ, לא להיט.

הקורונה הכלכלית

המחדל: מנגנון פיצויים שמפצה בחסר, ואי ודאות שמשתקפת בכלכלה

הקורונה היא אירוע כלכלי, לא פחות משהיא אירוע בריאותי, זה כבר ברור. מבחינת נזק כלכלי, כלכלת ישראל ספגה מכה קשה מהקורונה גם ביחס למדינות העולם, כאשר קרן המטבע העולמית צופה שהמיתון בישראל יהיה חמור יותר ממרבית המדינות המפותחות.[2] עם זאת, מבחינת הגדלת החוב של הכלכלה הישראלית עקב הקורונה, מצבנו סביר יחסית, כאשר יחס החוב-תוצר שלנו אמנם הורע משמעותית, אולם ביחס למדינות אחרות בעולם, מצבנו עדיין טוב במידה ניכרת.[3] [4]

ממשלות שונות עושות צעדים שונים כדי להפחית את הפגיעה בכלכלה, ומרבית המדינות נקטו בצעדים דומים, כגון מענקים, מדיניות של הרחבת תשלומי אבטלה, תמריצים וכדומה. בישראל המדיניות למתן תמיכה בעסקים היא פחות או יותר כזאת: בעלי עסקים שההכנסות שלהם ירדו בשיעור של 25% עד 40% (תלוי באיזה סבב מענקים מדובר) מול הרבעון המקביל ב-2019, זכאים לקבל מענק של סיוע בהוצאות קבועות שלא נחסכו.[5] הפיצוי לא נועד להיות פיצוי מלא, אלא חלק יחסי מגבול עליון מסוים, כלומר: בכל מקרה לא תקבלו את כל מה שהפסדתם. במקרה הטוב, תקבלו פיצוי חלקי. למה במקרה הטוב? מבחינה טכנית, המענקים משולמים לפי פגיעה במחזור, ללא קשר לרווחיות. בפועל, רשות המיסים לעתים משקללת שיקולי רווחיות, שהרי למרות הנוסחאות הכלליות, בפועל החישוב למתן המענק משתנה מעט בין העסקים.[6] 

לגבי האוכלוסייה הכללית, ישראל נקטה במדיניות של תשלום דמי אבטלה לכל מי שפוטר בתקופת הקורונה, וביולי אף חילקה מענקים חד פעמיים של 750 שקלים לכל אזרח בוגר, ועוד סכום על כל ילד למשפחה. אולם מדיניות זו תרמה, בין היתר, לכך שהאבטלה שנוצרה בישראל עקב הקורונה, היא בין הגבוהות בעולם המערבי.[7] [8] [9] 

הפניות

[1]https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4823181,00.html

[2]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3858771,00.html

[3]https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9350496

[4]https://www.israelhayom.co.il/article/842875

[5]https://www.gov.il/he/service/corona-grant-for-buisnesses-3

[6]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3887236,00.html

[7]https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3838436,00.html

[8]Harmonised unemployment rates (%) – monthly data

[9] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3879791,00.html