כידוע, אנשי שמאל הם אנשי תרבות גבוהה וחוכמה רבה, ולכן הם נוהגים לקרוא רק ספרים ארוכים וחשובים (ציניות! די להיות כבדים). בכל אופן, לאחרונה סיימתי

למעלה מ-70 מקרי רצח התרחשו מאז תחילת השנה במגזר הערבי בישראל: כולם מסכימים כי הפשע בחברה הערבית משתולל, ועבירות אלימות מתרחשות בשיעורים גבוהים הרבה יותר

הבחירות יתקיימו עוד שלושה ימים בלבד. התרגשות? ממש לא. יותר גועל. תחושת מיאוס. אפילו בכנסים של הליכוד ונתניהו אין קליינטים, וקהל מועט מתייצב. אני אינני

מהי מדינה יהודית ודמוקרטית? האם מדובר באוקסימורון? כיצד נולד הביטוי הזה, “יהודית ודמוקרטית”, ומה גובר על מה – “היהודית” או “הדמוקרטית”? נדמה כי המפתח למציאת

בפוסט המבוא, דנו בסוגיות של ציונות והמשמעות של ישיבה בשטחים עבור העם היהודי. אכן, ישנם טיעונים טובים בדבר החשיבות של השטחים לעם היהודי. הכרזת העצמאות

החלוקה בין שמאל לבין ימין בישראל, נעשית לא אחת בשאלת העמדה ביחס לגורל השטחים שמעבר לקו הירוק. כנגד אלו המוכנים לעשות ״ויתורים טריטוריאליים״, נאמר עליהם