אני מת על דוקו מכל הסוגים. אני אוהב במיוחד את הפרויקטים התיעודיים המוצלחים מאד המשודרים בתאגיד השידור הציבורי, כגון הסדרה “לבנון” המדהימה, הסרט שכיכב בדוקאביב
גוועלד! חשיפה מרעישה: ממשלות שונות באירופה מממנות ארגונים שמגישים תביעות נגד מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. כן, אם הפלסטינים פונים לדרך הטרור, הם מגונים
שלמה פילבר, שנודע בציבור כעד המדינה כנגד נתניהו בתיק 4000, הקים בשנים האחרונות ביחד עם שותפו צוריאל שרון, חברת סקרים וייעוץ אסטרטגי הזוכה לחשיפה רבה
הבכי הבלתי פוסק של נתניהו כנגד התקשורת כבר יותר משלושה עשורים, הוא אחד מן המהלכים שהביאו אותו עד הלום. מה לעשות, המציאות היא שבפועל, נתניהו
השבוע אמר נתן אשל, האיש הכי מקורב לראש הממשלה נתניהו את הדברים הנפלאים הבאים: אם בציבור היו שומרים על ההנחיות, המצב היה בסדר”, אמר אשל.
נתניהו בנה עצמו לאורך כל הקריירה שלו, על ידי דה-לגיטימציה לכל מי שאינו הוא פחות או יותר. אולם כנראה שאת חיצי הדה-לגיטימציה שלו, הפנה יותר
על עדן החלון ישבתי, ועל זיכרון מאורלי לוי חשבתי. פתאום נפל העיפרון, ואז חשבתי, אולי אני אחפש את הזיכרון הזה בגוגל. הכל בעצם נבע מההנאה
כבר כתבתי שכחול לבן היא מפלגה חסרת אידיאולוגיה, אבל זה כבר מגוחך: בני גנץ לא מאמין בשום עיקרון: הוא לא מאמין בזה שלא צריך לשבת
אורלי לוי בראיון לפני הבחירות. צילום מתוך ה-Youtube של התאגיד ביום שישי קיבלה אורלי לוי ריאון מפנק במוסף לשבת של ידיעות אחרונות, ובו קיבלה הזדמנות
יוצר אינו ידוע, כאמור בסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים בבחירות שהתקיימו השבוע מעריכים כי 20,000 יהודים הצביעו לרשימה המשותפת. אני אחד מהם, ואני רוצה להסביר