הציר השני, הוא הציר שבין שמרני-לאומי אל מול ליברלי-אוניברסלי: השמרנים (הנחשבים לימין) מייחסים חשיבות ללאום ואילו הליברלים (שמאל) מייחסים חשיבות לתכונות האוניברסליות של בני אדם. כמו כן, השמרנים תומכים בהתערבות מדינתית בחיי הפרט (למשל בנושא של יחסי דת ומדינה), ושימור יציבות בנושאים הללו ככל הניתן (ומכאן הם מכונים "שמרנים"). מן העבר השני, הליברלים תומכים באי-התערבות מדינתית בנושאים אלו, ומתן דגש על זכותו של הפרט לכתוב בעצמו את סיפור חייו, במקום להתאים עצמו לסיפורים הישנים הקיימים (ומכאן הם מכונים ״ליברלים״ מן המילה Liberty, חופש).

לעתים ישנו ערבוב בין הצירים, וימנים-כלכליים יחזיקו בעמדות ליברליות מבחינת חופש הפרט וההיפך. דוגמה ידועה לשמצה לכך היא למשל המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית בגרמניה של שנות ה-30׳, אשר היו בעד התערבות המדינה ביוזמות פרטיות (שהרי היו סוציאליסטים), אולם ראו עצמם ימנים לאור תפיסתם הלאומנית והחשיבות שהיא שמה על הלאום. כאמור, הבלוג מתייחס לחלוקה בין שמאל לבין ימין בישראל, בעיקר על בסיס חופש הפרט ועמדות ביחס ללאום, כאשר ההנחה היא שהשמאל הליברלי דוגל בערכים אוניברסליים והפחתת מעורבות המדינה בחיי הפרט, ואילו הימין דוגל בערכים שמרניים, מעורבות המדינה בחיי הפרט וביטוי ליהדות על חשבון אוניברסליות.

ולעניינינו? 

בישראל ישנו ערבוב חסר קוהרנטיות של החלוקה בין ימין ושמאל, כאשר לא אחת הכוונה היא בכלל לסיווג עמדה כלשהי ביחס ל״בעיה הפלסטינית״ של ישראל. בישראל נהוג לרוב כי החלוקה בין ימין ושמאל נעשית לגבי השאלה המקטבת במיוחד של גורל שטחי יהודה ושומרון. לפיכך, אדם יכול להיות ״ימני״ מבחינה כלכלית ושמרן מבחינת זכויות אזרח, אולם בישראל ייחשב ״שמאל״ אם הינו תומך בהסדר עם הפלסטינים, היות שנושא זה מהווה את עיקר המחלוקת בין ימין לבין שמאל בישראל.

רצוי להדגיש עוד שתי נקודות קטנות בעניין ההבדלים בין ימין לשמאל: ראשית, חלוקה בין ימין לבין שמאל קיימת רק בשיח החברתי ולכן היא דמיונית בסופו של דבר. לפיכך, אין לדעת מה הם גבולות החלוקה ומה נכלל בעמדות שמאל או ימין מלבד אידיאלים נשגבים ולא מציאותיים. אם למשל ראש ממשלה מן הימין מורה על שחרור מחבלים, האם זה עמדה ימנית? רוה״מ בנימין נתניהו ממפלגת הליכוד הימנית הורה על שחרור מחבלים, והצביע בעד פינוי שטחים, למרות הסתירה המפורשת של מהלכים אלו לאידיאולוגיה שלו עצמו כפי שהוא ביטא אותה בעברו.[i]

האם ראש ממשלה ממפלגת שמאל או ממפלגת ימין מגיב אחרת לאירועים ביטחוניים? נראה כי במציאות ישנו מארג שיקולים מחויבי מציאות, והפרגמטיזם הוא שמנחה את מהלכי השלטון הרבה לפני רעיונות אידיאולוגיים.

שנית, וזו נקודה למחשבה שתישאר מעט תלויה באוויר למחשבתו של הקורא, והיא כי יתכן שהנטייה בין ימין ושמאל בתפיסתו הפוליטית של הפרט, תלויה באופן שבו הוא תופס את טבע האדם.

משפט ידוע (בווריאציות שונות רבות) הולך כך: ״אם אתה לא ליברל עד גיל 25, כנראה שאין לך לב, ואילו אם אתה לא שמרן לאחר גיל 25, כנראה שאין לך שכל״ (המשפט המקורי מיוחס ככל הנראה למשפטן האירי אדמונד בורק).  אמרה זו מציגה בצורה מעניינת את הרעיון לפיו השקפות ליברליות נובעת מן ההנחה כי בסופו של דבר, טבע האדם טוב מיסודו (ולכן צעירים תמימים יותר ייטו להשקפות אלו), ואילו השמרנים מבינים את טבע האדם כאנוכי, ולכן יותר ייטו לעמדות ניציות מבחינה פוליטית וכלכלית כדי להתמודד עם אנוכיותם של בני האדם. על נכונותה של אמרה זו אני אמנם חולק, אך היא אכן מעניינת לאור הטענה על אמונה בטבע האדם כיוצר את ההבחנה בין ימין לשמאל.

טבע האדם תמיד יישאר חידה כמובן: ההוגה הנאור ז׳אן ז׳אק רוסו כתב כי ״האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא אסור באזיקים״. הדְרָשׁ של האמרה, מתפרש כך שכוונתו הייתה לומר שטבע האדם הוא במידה רבה תוצר של הסביבה שלו, קרי אם האדם הוא אלים או אנוכי, מדובר בהתנהגות שהחברה יצרה באדם, ולא טבע האדם עצמו. אמרה שכזו קשה לבחון, שהרי לא קיים אדם חופשי לחלוטין מהשפעות חברתיות ולכן בעצם אינה עומדת בקריטריון ההפרכה המשמש לבחינתה של תיאוריה כמדעית. לעומת זאת, האמרה הקמאית מספר בראשית (פרק ח׳ פסוק כ״א) לפיה ״יצר לב האדם רע מנעוריו״ נראה כמוכחת מאליה, שהרי ראיות לרוע האדם לא חסר. האם טבע האדם טוב או רע, והאם התפיסה של טבע האדם היא ההבדל היסודי בין ליברלים לשמרנים? שאלה זו נדונה להישאר באוויר לעת עתה.

[i] עקיבא לם ״אין מקום תחת השמש: השחיקה המתמשכת בעמדות נתניהו״ מידה (31.07.2013). לקריאה לחצו כאן.